שחמטאי מבאר שבע זכה בטורניר בינלאומי — וניצחונו מדגיש את מאבק הקהילה לשחמט חופשי ושוויוני

השחמטאי ויקטור מיכלבסקי מבאר שבע רשם בסוף השבוע ניצחון בטורניר בינלאומי מקוון, וסיים את התחרות עם 7 נקודות מתוך 11. לצד שמחת הזכייה, בחר מיכלבסקי לעורר מחדש שיח ציבורי חשוב: מתוך 11 המשחקים, שלושה הסתיימו בניצחונות טכניים לאחר שיריביו לא התייצבו — בהם שחקן איראני שהיה אמור להתמודד מולו. לטענת מיכלבסקי, בן 52, לא מדובר בהיעדרות מקרית אלא בהימנעות מכוונת על רקע מדיניות ידועה שלפיה שחקנים איראנים נמנעים ממשחק מול ישראלים.

קהילת השחמט הבינלאומית אינה מתעלמת מתופעה זו. איגוד השחמט העולמי FIDE פעל בנחישות כאשר קבע כי נבחרת הנשים של איראן החרימה מפגש מול ישראל באולימפיאדת השחמט שנערכה בבודפשט בשנת 2024. בעקבות הקביעה הוטל על הפדרציה האיראנית קנס של 25 אלף אירו, לצד איום בסנקציות נוספות — צעד המשקף את נחישות הגוף הבינלאומי לאכוף את עקרון השוויון בספורט. ישראל זכתה באותו מפגש בניצחון טכני.

לצד האתגרים, עולם השחמט מציג גם דוגמאות של אומץ אישי: לא מעט שחמטאים איראנים בחרו בשנים האחרונות לעזוב את מדינתם כדי שיוכלו להתחרות באופן חופשי, ללא מגבלות פוליטיות. בכך הם מצביעים בפועל על ערכי הספורט ההוגן.

ליאור איזנברג, פעיל במאבק נגד חרמות בשחמט ובספורט ומנהל מיזם Chess4Solidarity, מתאר תמונה מורכבת אך מלאת תקווה. לדבריו, התופעה קיימת בעיקר בדרגים הגבוהים, ואילו ברמות נמוכות יותר עדיין מתקיימים מפגשים ישירים בין שחקנים משתי המדינות. "יש שחמטאים איראנים רבים שעברו לייצג פדרציות אחרות בשל המדיניות האיראנית", אמר. איזנברג מציע מפת דרכים ברורה לטיפול בתופעה: הדחת שחקנים המחרימים יריבים, לצד סנקציות על איגודי הספורט במדינות שבהן מתקיימת מדיניות כזו — פתרון שיחזק את ערכי הספורט ואת שוויון ההזדמנויות לכל שחקן בזירה הבינלאומית.