חיות הבר מתקרבות לערים — הזדמנות לאיזון חדש בין האדם לטבע
בתקופה האחרונה יותר ויותר אנשים מדווחים על מפגשים עם חיות בר במרחב העירוני — בפארקים, בגינות, בשכונות מגורים ואף בסמוך לבניינים. בתקופת המלחמה, כאשר הרחובות והשטחים הציבוריים שקטים יותר ופחות אנשים נמצאים בחוץ, חיות הבר חשות בטוחות יותר ומרחיבות את פעילותן גם לאזורים שבשגרה מאוישים בבני אדם.
ד"ר דותן רותם, מנהל אגף ממשק וניטור שמורות ברשות הטבע והגנים, מסביר כי חיות הבר מתקרבות למרחב העירוני בעיקר בשל זמינות מזון ומים, ומדגיש כי ניהול נכון של הסביבה העירונית, הקפדה על סניטציה והאכלת חיות מחמד בתוך הבתים הם חיוניים לשמירה על איזון בריא.
רשות הטבע והגנים מציינת כי יישובי האדם משפיעים על בעלי החיים בשני אופנים — משיכה או דחייה. מינים רבים נדחקים מסביבתם הטבעית בשל פיתוח ובנייה, אך ישנם גם מינים המוצאים ביישובים מקורות מזון, מים, מסתור ואתרי רבייה. הבנת הדינמיקה הזו היא הצעד הראשון לקראת התמודדות אפקטיבית ומאוזנת.
**מה מושך את חיות הבר למרחב העירוני?**
1. **זמינות מזון:** בשטח טבעי על בעלי החיים לעבוד קשה כדי להשיג מזון. ביישובי האדם, בחניונים ובאזורים תעסוקתיים, יש שפע מזון בשאריות שאנו משליכים ובמזונות המיועדים לחיות מחמד.
2. **מים:** בישראל, מים בטבע הם מצרך נדיר ברוב ימות השנה. לעומת זאת, ביישובים ובחקלאות — שם משקים את הדשאים, העצים והיבולים — המים זמינים גם בימי הקיץ הקיצוניים.
3. **מסתור וקינון במתקנים של האדם:** מינים שונים משתמשים במתקנים שיצר האדם כאתרים למסתור ולקינון: עליות גג, צינורות, נקודות בקונסטרוקציה של סככות, גרוטאות ואף שטחים מוגנים מתחת לבתי מגורים.
4. **ויסות טמפרטורה:** באזורים מדבריים, הישובים קרירים יחסית לסביבה הטבעית בשל הצללה, ובחורף — חמימים יותר ביחס לסביבה החשופה לרוחות ולשינויי טמפרטורה.
5. **תאורה:** תאורה מלאכותית מושכת חרקים רבים, ואלה מושכים טורפים שונים הניזונים עליהם.
**אילו חיות ניתן לראות במרחב העירוני?**
- **דורבן מצוי:** בעל חיים צמחוני, חופר מחילות מתחת לבתי מגורים וניזון בגינות.
- **ציפור המיינה:** מין פולש, המקנן בתוך חורים במרזבים ובכל חור שנוצר בקונסטרוקציה.
- **יעל נובי:** נכנס ליישובים ואוכל עלי עצים ודשא, אך גם שאריות מזון מפחי אשפה.
- **תן זהוב:** אוכל כל, התבסס בשטחי פארקים בכל גוש דן, חופר מחילות מתחת לבניינים וניזון מפחי אשפה.
- **עטלף פירות:** ניזון מעצי פרי, כגון פיקוס ממינים שונים.
- **עטלף חרקים:** ניתן לצפות במינים שונים סביב פנסי רחוב, כמו עטלפון לבן שוליים.
- **קיפוד מצוי:** ניזון מאוכל של חיות בית, כגון מזון חתולים וכלבים.
חשוב לדעת כי ריכוז חיות בר בסביבה העירונית אינו אידיאלי גם לחיות עצמן: אכילת מזון שאינו טבעי פוגעת במערכת העיכול שהותאמה במשך אלפי שנות אבולוציה, וצפיפות יתר מגבירה סיכון להדבקה במחלות בתוך קבוצת בעלי החיים. שמירה על מרחק בריא היא אפוא טובה לשני הצדדים.
**מה עושים — וכיצד כולנו יכולים לתרום?**
עיקר הפעולות נמצאות תחת הכותרת סניטציה וניקיון, וכל אחד יכול לקחת חלק:
- **פחי אשפה חכמים:** יש למקם פחי אשפה שלא ניתנים לפתיחה על ידי חיות בר, לעגן אותם כך שלא ניתן להפוך אותם, ולפנות את האשפה בשעות הערב.
- **אי-השלכת מזון:** הקפדה על אי-השלכת מזון ואריזות ברחוב — צעד בעל ערך חינוכי ואסתטי כאחד.
- **האכלת חיות מחמד בתוך הבית:** כדאי להאכיל חיות מחמד בפנים ולא ברחוב.
- **חסימת נקודות קינון:** ניתן ליצור מרזבים עם פתחים כלפי מטה או לחסום אותם ברשת ניידת, כך שהמים עוברים אך הפתח נשאר חסום.
- **תאורה חכמה:** שימוש במנגנוני הדלקה/כיבוי חכמים שפועלים רק לפי הצורך, חוסך אנרגיה ומצמצם משיכת חרקים ובעקבותיהם טורפים.
- **השקיה מושכלת:** השקיה בשעות הבוקר המוקדמות בלבד, וטיפול שיטתי בדליפות — צעד בעל ערך כלכלי וסביבתי כאחד.
"אנו רואים בשמירת הטבע וחיות הבר ערך שמגלם לא רק אחריות אלא גם זכות גדולה", אומרת מזי מגנאג'י, מנהלת אגף הסברה ברשות הטבע והגנים. "אנחנו זוכים לחיות לצד עולם עשיר של יצורים מופלאים, שכל אחד מהם נושא סיפור של הישרדות, יופי וחוכמה של הטבע. אם נלמד, יחד עם הציבור, לכבד את הגבולות והמרחק בינינו לבין חיות הבר, נבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו לשמוע את ציוצי הציפורים, לראות את עקבות הצבאים ולחוש את הקסם של העולם הפראי של חיות הבר. כל צעד קטן של מודעות ואכפתיות שלנו — מחזיר את האיזון הבריא בין האדם לטבע וחיית הבר."