תקציב זמן מלחמה: הזדמנות לבנות ישראל חזקה, צודקת ומגובשת

ח"כ אביגדור ליברמן, טור אורח | עודכן: 29.3.2026

כשהייתי שר האוצר, הובלתי מדיניות כלכלית ברורה: לחזק את מי שעובד, לתגמל את מי שמשרת, ולתקן עיוותים שנבנו במשך שנים. העלינו את שכר החיילים ב-50%, הגדלנו את המענק לניצולי השואה ב-60%, קידמנו רפורמות שעודדו יציאה לעבודה, חיזקנו את המגזר העסקי והקלנו על מעמד הביניים. הסרנו חסמים, פתחנו את השוק לתחרות, ונלחמנו ביוקר המחיה — לא בדיבורים, אלא במעשים.

בתוך שנה סגרנו את הגירעון התקציבי שעמד על 144 מיליארד שקל, ולראשונה אחרי שנים הותרנו קופה ציבורית עם עודף תקציבי של 10.8 מיליארד שקל. גופים כלכליים רבים בעולם שיבחו את ההתנהלות הכלכלית של ישראל, ומגזין "אקונומיסט" אף בחר בישראל כאחת הכלכלות המובילות בעולם לשנת 2022.

זה לא היה קל. זה דרש עימותים פוליטיים וצורך לעמוד מול לחצים. אבל ישראל הוכיחה שהיא מסוגלת לכך — כשיש עיקרון אחד ברור שעומד לנגד עיניים: טובת אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית.

**העורף זקוק למענה לאומי אמיתי**

היום, היום ה-30 למלחמה, תושבי הצפון נושאים בנטל כבד: בממוצע, אזעקה כל 20 דקות. ילדים, הורים, קשישים — כולם נדרשים שוב ושוב לרוץ למרחבים מוגנים. יש משפחות רבות ברחבי הארץ שחיות ללא מרחב מוגן תקני, ללא מיגון מספק. כשר הביטחון וכשר האוצר אישרתי ותיקצבתי את תוכנית מיגון הצפון — תוכנית שנועדה לשנות את המציאות הזו ולהגן על התושבים.

הנטל שנושא העורף הוא גם כלכלי וחברתי מהמעלה הראשונה. עסקים סגורים או פועלים באופן חלקי, עובדים שנעדרים מעבודתם, הורים שנשארים בבית עם ילדים, אי-ודאות שמחלחלת לכל תחום. הכלכלה אינה פועלת בתנאים רגילים, ואת זאת יש להכיר ולהגיב בהתאם.

**מה צריך להיות תקציב בעת מלחמה**

דווקא ברגע כזה, התקציב הוא כלי לניהול חירום לאומי — ולא פחות מכך. תקציב בעת מלחמה צריך להיראות אחרת: להפנות משאבים מיידיים לחיזוק העורף, כולל מיגון, סיוע ישיר למשפחות ולעסקים, ותמיכה במשרתי המילואים שעוזבים משפחות ופרנסה למען כולנו. עליו להתמקד בכלכלה היצרנית — זו שמחזיקה את המשק גם בשעת חירום. ולבנות אמון ציבורי — כי בלי אמון, אין חוסן לאומי.

**איזו מדינה נהיה ביום שאחרי?**

זו השאלה הגדולה שעומדת בפנינו. האם אנחנו מתגייסים כמדינה — או ממשיכים כאילו דבר לא השתנה? אי אפשר לדבר על אחריות לאומית, ובאותה נשימה להימנע מהפניית משאבים למקומות שבהם הם נדרשים באמת.

זו אינה רק שאלה של מדיניות כלכלית. זו שאלה של אחריות, של צדק, ושל היכולת שלנו כחברה לעמוד יחד מול אתגר לאומי. ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת איך — כשמנהיגים בוחרים לפעול.

השאלה אינה רק איך ננהל את התקציב — אלא איזו מדינה נהיה ביום שאחרי: מדינה שמתגמלת שירות, מדינה שמחזקת עבודה. מדינה שמשקיעה בעורף כפי שהיא משקיעה בחזית. מדינה שבונה חוסן — לא רק צבאי, אלא גם כלכלי וחברתי.

המאבק הזה הוא על דמותה של החברה הישראלית בשנים הקרובות. ובמשמרת שלי נדאג למשרתים, לעובדים, ולכל אזרחי ישראל.