30 ימים למלחמה: ה"איירון טק" הישראלי מוכיח את עצמו — ומציב את ישראל כמעצמת הגנה עולמית

טיל הרוקס של רפאל — הטיל הבליסטי המשוגר ממטוסי קרב, שלפי פרסומים בחו"ל שימש את חיל האוויר בחיסולו של מנהיג איראן — הפך לסמל הבולט ביותר של עוצמת ההנדסה הישראלית במלחמה הנוכחית. הטיל, שפותח בידי רפאל ומזכיר את סדרת טילי המטרה אנקור שפיתחה החברה לניסויי החץ, הוא טיל תקיפה מהיר מאוד ומדויק, בנוי להתמודד עם שיבושי GPS ולוחמה אלקטרונית של שדה הקרב המודרני. על אף עוצמתו, אפילו מטוס אף-16 יכול לשאת אותו — יתרון מבצעי של ממש.

הרוקס הוא רק אחת ממערכות הנשק הייחודיות שפיתחו התעשיות הביטחוניות הישראליות ומשמשות את צה"ל במלחמה. חיל האוויר שיחרר סרטונים המראים מטוסי קרב מתחמקים בשמי איראן מטילים שנורו לעבריהם — ולאחר חודש שלם של לחימה 1,500 ק"מ מהבית, אף מטוס מאויש ישראלי לא הופל. הישג זה מעיד, בין היתר, על איכות מערכות הלוחמה האלקטרונית שמייצרות רפאל, אלביט והתעשייה האווירית. לשם השוואה, בפרק הזמן המקביל איבדו הכוחות האמריקניים לפחות ארבעה מטוסי קרב ומטוס תדלוק אחד.

**מערכות ההגנה הישראליות: ממוצר ביטחוני למותג עולמי**

בכל מקלט וממ"ד ברחבי הארץ נערכים מדי יום דיונים ידעניים לגבי ביצועי החץ-3, קלע דוד, כיפת ברזל ומערכת הלייזר מגן אור. מערכות ההגנה האווירית הישראליות הפכו לשם דבר — "מוצרים בסיסיים" שהציבור כולו מכיר, צורך ומדבר עליהם. למרות שהמערכות לא הצליחו למנוע כליל את כל חדירות הטילים הבליסטיים והכטב"מים — שהביאו עד כה למותם של 23 ישראלים — אין ספק שבלעדיהן לא ניתן היה לנהל מלחמה של חודש, ומספר ההרוגים בעורף היה נאמד באלפים.

ניתן לראות את הפער בין הביצועים הישראליים לאלה של ת'אאד והפטריוט האמריקניים וה-KM-SAM הקוריאניים — המגינים על מדינות המפרץ — בתמונות ובדיווחים על הפגיעות בערים, שדות נפט וגז ומתקני זיקוק בסעודיה, איחוד האמירויות, קטאר ועומאן. אחד הלקחים המרכזיים שהעולם שואב מהמלחמה הזאת הוא הצורך של כל מדינה להצטייד במערכת הגנה אווירית לאומית אמינה.

יתרון מרכזי של המערכות הישראליות הוא עלותן התחרותית: מיירט קלע דוד עולה פחות ממיליון דולר, לעומת כ-4 מיליון דולר לפטריוט; חץ-3 עולה כ-2 מיליון דולר, לעומת כ-15 מיליון לת'אאד או ל-SM3 המקביל. המערכת הקוריאנית קרובה יותר בעלויות לישראלית, צברה כעת ניסיון מבצעי ראשון, ותתחרה במערכות הישראליות במכרזים ברחבי העולם — תחרות שתמריץ את ישראל להמשיך ולהתייעל.

**מעל 10 מיליארד דולר במצטבר — ועכשיו הזמן לצאת לעולם**

מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן גילה בראיון לוואלה כי תחום ההגנה האווירית רשם את הגידול הרב ביותר במכירות החברה ב-2025 — ולא מדובר רק במכירות למשרד הביטחון. שלוש החברות הגדולות — תע"א, אלביט ורפאל — רשמו בשנה החולפת שיאי מכירות, רווחים והזמנות. יחד, הן קלטו בשנה האחרונה כ-5,000 עובדים חדשים כדי לספק את הביקושים בארץ ובחו"ל. זוהי לא רק הצלחה ביטחונית — אלא גם מנוע כלכלי של ממש.

כעת נדרשים משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות לנצל את הביקוש העולמי הגובר: להגדיל מכירות, להשקיע יותר בפיתוח ובייצור, ולהוזיל בכך את המיירטים שחיל האוויר מקבל. בחישוב הדיבידנדים שהמדינה מושכת מתע"א ומרפאל, יש לקחת בחשבון את הצורך של החברות להשקיע בהגדלת הייצור ובהרחבת הפעילות הבינלאומית — תנאי מרכזי כמעט לכל עסקה גדולה בעולם. משרד הביטחון יכול ללמוד מעמיתיו בצרפת ולשמש כזרוע שיווקית אקטיבית של החברות, לשחרר ככל האפשר מגבלות ייצוא והעברת ידע, לפתוח דלתות וליצור קשרים.

חשוב לזכור את הבסיס שעליו נבנתה ההצלחה: החץ, קלע דוד וכיפת ברזל הן עבודת הנדסה ישראלית מעולה ופורצת דרך, שנבנתה בזכות שיתוף פעולה אסטרטגי עם ארצות הברית — שתרמה מעל 10 מיליארד דולר במצטבר לפיתוח ולייצורן. בעת שעתיד הסיוע הביטחוני האמריקני אינו ודאי, היכולת לייצר את המערכות הללו בצורה כלכלית בישראל היא ערובה לכך שיהיו מספיק מיירטים בהישג יד לעתיד. ובלי ייצוא ביטחוני חזק, אין לישראל יכולת לממן לבדה את הצרכים ההולכים וגדלים של מערכת הביטחון. ה"איירון טק" הישראלי הוכיח את עצמו — ועכשיו, האתגר הוא להפוך את ההצלחה המבצעית לעצמאות כלכלית וביטחונית ארוכת טווח.