בתדרוך שקיים הבוקר (שלישי) מערך הסייבר הלאומי לעיתונאים, חשף ראש המערך יוסי כראדי תמונה מפורטת של הפעילות האינטנסיבית שמבצע המערך להגנה על ישראל במרחב הדיגיטלי — ועל ההצלחות שנצברו לאורך המבצע.
כראדי הסביר כי המערך מזהה קשר בין תקיפות בעולם הפיזי (המכונות בעגה המקצועית "תקיפות קינטיות") לבין פגיעה ביכולות של גופי הסייבר האיראניים לתקוף את ישראל. בדומה לאנלוגיה של "כיפת ברזל" ושאר אמצעי ההגנה נגד טילים, מייצר מערך הסייבר הלאומי "כיפת סייבר" המצליחה לעצור את מרבית המתקפות הננקטות כנגד תשתיות ואתרים אזרחיים — ובהם, לדוגמה, אתרי מסחר אלקטרוני של קמעונאים בישראל.
הנתונים שחולקו עם העיתונאים ממחישים את היקף פעילות ההגנה: מאז תחילת המבצע הגיעו לא פחות מ-4,019 פניות למוקד 119 של המערך. מרבית האירועים המדווחים היו ניסיונות הנדסה חברתית — כ-1,900 מקרים — שבהם מנסה תוקף להשיג מידע מאנשים תוך התחזות או תרמית, כגון מתקפות פישינג. טיפולו הפעיל של המערך בכל אחת מהפניות הללו משקף מחויבות עמוקה לאזרח הישראלי.
בתשובה לשאלת "וואלה!" בנושא שיחות ההפחדה שרבים מקבלים, הבהיר כראדי כי המערך פועל בכמה מישורים במקביל: עם זיהוי תקיפה שכזו — בין אם בדרכים עקיפות ובין אם על ידי איתור שירותים מסחריים המשמשים להפצת הודעות סמס או שיחות קוליות אוטומטיות — פונה המערך לחברות הרלוונטיות ופועל לעצירת הפעילות. במקביל ממשיך המערך להוציא הודעות אזהרה שוטפות לציבור, מתוך שקיפות ותחושת אחריות.
למרות האתגרים שנותרים בשדה, ובהם העובדה שהפגיעה בתשתיות הפיזיות ובחיבור האינטרנט באיראן לא הובילה בהכרח לירידה מיידית במתקפות הסייבר כנגד ישראל, מדגיש המערך כי הוא ערוך, ממוקד ונחוש להמשיך ולהגן על מרחב הסייבר הישראלי בכל העתות.