הממשל האמריקאי מגבש נוסחת סיום: בין לחץ צבאי לדיפלומטיה אסטרטגית

חודש לאחר פתיחת המערכה, הממשל האמריקאי ממשיך להציג אותה כהצלחה משמעותית. לצד המאמץ הצבאי, מגבשת וושינגטון באופן פעיל נוסחת סיום שתאפשר להציג הישג ברור ומתמשך — לא רק פגיעה בתשתיות איראניות, אלא שינוי של ממש בתנאי המשחק האזורי. זהו האתגר האסטרטגי המרכזי שמתמודד עמו הנשיא טראמפ: להביא את המערכה לסיום מוצלח שיממש את מטרותיה המלאות, בלי להיגרר למלחמה ממושכת.

הממשל זיהה שתי סוגיות ליבה שחייבות לקבל מענה כחלק מכל הסדר: חופש השיט במצרי הורמוז ושאלת מלאי האורניום המועשר. ראש סבא״א רפאל גרוסי ציין כי יותר מ-200 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% מצויים ככל הנראה במתחם באיספהאן, ולסוכנות אין אינדיקציה ברורה שהחומר הוזז — מה שמחדד את הצורך בהסדר כולל. הפתרון לשתי סוגיות אלו ייצור ביטחון אנרגטי לשוקי העולם וימחיש את חוזקה של ארצות הברית מול בעלות בריתה.

עבור ישראל, גם אם מדובר בסוגיה חשובה, ייתכן שהאינטרס הדחוף יותר יהיה למצות את הפרק האיראני ולעבור להתמקדות בלבנון ובמניעת שיקום חיזבאללה.

בתוך הממשל פועלים שני מסלולים מקבילים המשלימים זה את זה. האחד — ערוץ דיפלומטי פעיל הכולל הצעה אמריקאית מפורטת בת 15 סעיפים שמקודמת דרך פקיסטן, לצד הפסקת תקיפות תשתיות האנרגיה שהכריז עליה טראמפ ב-26 במרץ — מהלך המשדר נכונות להסדר. השני — שמירה על עמדת כוח צבאית: הפנטגון שומר על ערנות מלאה, ובאזור תוגברו כוחות אמריקאיים, בהם מארינס ויחידות מהדיוויזיה המוטסת ה-82. שילוב זה בין לחץ לדיפלומטיה הוא לב האסטרטגיה האמריקאית. סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס נמנה עם הקולות הבולטים הדוחפים למיצוי הערוץ המדיני, גם בעלות של גמישות מסוימת ביחס ליעדים המקסימליסטים שהוצגו בתחילת הדרך.

האתגר הוא לנצל את עמדת הכוח הנוכחית לסגירת הסדר יציב. ככל שמרחיבים את המערכה, כך עולה מחירה הפוליטי והמבצעי — וגם ייקשה על הממשל להוכיח שקיים את הבטחתו לפתרונות מהירים ויעילים. לכן, חלון ההזדמנויות לסיום מוצלח הוא קצר ויקר, ויש אינטרס אמיתי לנצלו.

ממד נוסף שמעצב את התמונה הוא ניהול הפרק הישראלי. בעוד ארצות הברית רואה בנטרול מנוף הורמוז תנאי מרכזי לסיום, ישראל עשויה לבכר ממיקוד מהיר יותר בלבנון ובמניעת שיקום חיזבאללה. איראן, מצידה, ניסתה לקשור בין שתי החזיתות ודרשה דרך המתווכים כי כל הסדר יכלול גם את לבנון. ניהול מדויק של תיאום זה בין ירושלים לוושינגטון יהיה קריטי לבניית הסדר בר-קיימא.

תמונת המצב לאחר חודש לחימה היא של ממשל אמריקאי שהשיג פגיעות משמעותיות, ועכשיו פועל במרץ לתרגם אותן להישג דיפלומטי מוצק — כזה שישנה את המזרח התיכון לטובה לשנים קדימה.

---

*אל"מ בדימוס אלדד שביט הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). בעבר כיהן בתפקידים בכירים באגף המודיעין של צה"ל ובמוסד, שם שימש כראש חטיבת המחקר.*