תושייה, מסירות וחזרה לשדה: לוחמי השריון שפונו בפציעה שבו להגן על הצפון

כשהאלונקה שעליה שכב סמל א', לוחם בגדוד 46 בחטיבה 401, ראשו וגופו מלאים בכוויות ורסיסים, הועלתה על מסוק הפינוי לבית החולים רמב"ם בחיפה, הוא כבר חשב על חזרה.

ארבעה שבועות בלבד לאחר שנפגע עם צוות הטנק שלו מירי נ"ט בפעילות המבצעית הראשונה שלהם בדרום לבנון, א' חזר לשירות בלחימה ויצא שוב אל מעבר לקווים. "לא חשבתי שאני אצליח לחזור כל כך מהר לחברים שלי ולטנק, אבל לא הייתה לי התלבטות אם לחזור לכאן", הוא סיפר. "התגייסתי כדי להיות לוחם ואני רוצה להיות פה".

סמל א', בן 19 מאילת, נפצע בתקרית בגזרה המזרחית בסמוך לעיירה מיס א-ג'בל, כשמחבלי חיזבאללה ירו יותר מ-10 טילי נ"ט לעבר שתי עמדות צה"ל בדרום לבנון, מכמה מוקדים ומעומק של 7–8 קילומטרים. כעת נחשף סיפור התושייה של הצוות, שהגיב במהירות ביסוד ופינה את הטנק הפגוע שהחל לבעור.

רב"ט י' (19), מקיבוץ עברון שבגליל המערבי, שחזר את הרגעים הקריטיים ההם: "היינו בעמדת 'מגנן'. בתוך שניות הבנו מה קרה, דיווחנו בקשר שנפגענו מטיל והפעלנו את מערכות הטנק והמנוע כדי להוציא את העשן". י' יצא מהתקרית ללא פגע, ומוכן לחזור לפעילות מבצעית. "המשימה שלנו היא להביא שקט לצפון. אני גר פה ויודע מה חווה המשפחה שלי — ואני נכנס ללבנון מתוך ידיעה שאני מגן על התושבים ועל המדינה, אבל גם על המשפחה שלי שגרה לא רחוק מכאן. זה רק מחדד מה אנחנו עושים פה".

במוצב הקטן שבו התקיימה הפגישה, שמש חורפית מחממת את האוויר הקריר. סמל ר' מקיבוץ מגידו שבעמקים, שהתגייס לשריון בנובמבר 2024 ומאחוריו גם פעילות מבצעית ברצועת עזה, מביט על חליפת הטנק הכבדה, על הנעליים הספוגות בוץ — ומחייך: "אנחנו שריונרים, זה רגיל אצלנו. אבל עם כמה שהפודרה של עזה גרועה, היא עדיפה על הבוץ של לבנון".