כלכלת ישראל מתאוששת בכוח: 12 מיליארד ש"ח בחיוב אשראי — שיא מאז תחילת המבצע

היקף ההוצאות בכרטיסי חיוב של הציבור הישראלי המשיך לטפס גם בשבוע הרביעי למבצע "שאגת הארי", והגיע ל־12.044 מיליארד שקל — כך עולה מנתוני חברת שבא. מדובר בעלייה של כ־10% לעומת השבוע השלישי, שבו הסתכמו ההוצאות ב־10.945 מיליארד שקל, וברמה הגבוהה בכ־10% מהממוצע השבועי בתחילת 2026, שעמד על 10.936 מיליארד שקל.

נתוני שבא, מנהלת ומפתחת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי חיוב ו-ATM, מצביעים על תנופת התאוששות מהירה ועקבית. בשבוע הראשון למבצע הסתכמו ההוצאות בכ־7 מיליארד שקל, ירידה של כ־36% לעומת השגרה. כבר בשבוע השני נרשמה התאוששות משמעותית ל־9.4 מיליארד שקל, ובשבוע השלישי חזר היקף ההוצאות לרמה הקרובה לממוצע טרום המלחמה. כעת, לראשונה מאז תחילת הלחימה, נרשמת חריגה חיובית מעל רמת הבסיס — אות לחוסנה הכלכלי של החברה הישראלית.

לקראת חג הפסח בולט במיוחד הגידול בענפי המזון. ההוצאות ברשתות המזון הסתכמו ב־1.759 מיליארד שקל ועלו בכ־9% לעומת השבוע הקודם. במסעדות ובבתי קפה נרשמה עלייה של כ־7% לסכום של כ־735 מיליון שקל, ובמעדניות ובקצביות עלייה של כ־4% ל־483 מיליון שקל — ביטוי לחזרה של הישראלים לחיי היומיום. גם בענף החשמל והאלקטרוניקה נמשכה מגמת ההתאוששות, עם הוצאה של כ־760 מיליון שקל ועלייה של כ־6%.

תחומי התיירות, הבידור והפנאי, שהושפעו יותר מאחרים מהמצב הביטחוני ומהגבלות התנועה, ממשיכים במסלול ההתאוששות שלהם בקצב הדרגתי.

בפילוח גיאוגרפי נרשמה עלייה בהוצאות בכל רחבי הארץ, כאשר הערים הגדולות הובילו את המגמה. בתל אביב־יפו זינקו ההוצאות ביותר מ־50% והגיעו לכ־1.95 מיליארד שקל, ובירושלים נרשמה עלייה של יותר מ־29% לסכום של כ־1.68 מיליארד שקל. גם בערי המרכז והשרון — ובהן נתניה, אשדוד, בני ברק וראשון לציון — נרשמו עליות חדות.

מרגשת במיוחד ההתאוששות בערי הצפון. בקריית שמונה, נהריה, טבריה, חיפה וצפת נרשמו עליות דו־ספרתיות, ובצפת בלטה עלייה של יותר מ־28% — עדות לנחישות התושבים לשמור על שגרת חיים גם מול אתגרי הביטחון.

התמונה המצטיירת היא של חזרה מהירה ועקבית של הצריכה הפרטית, שמתחזקת לקראת חג הפסח. ההתאוששות המואצת של המשק, גם בתנאי לחימה, מעידה על כוחה ועל גמישותה של הכלכלה הישראלית — ועל רצונו של הציבור לשמור על מרקם החיים ולתמוך בפעילות העסקית המקומית.