לבנון מחזקת ריבונותה: הממשלה עומדת על דרישת הגירוש מהשגריר האיראני

ממשלת לבנון הכריזה על השגריר האיראני מוחמד רזא שיבאני כ"אישיות לא רצויה" ודרשה ממנו לעזוב את המדינה עד היום (א') — צעד נחרץ המשקף את נחישות ביירות לאכוף את עקרון אי-ההתערבות בענייניה הפנימיים ולהגן על כבוד הדיפלומטיה הבינלאומית. השגריר נותר בינתיים בלבנון, וגורם דיפלומטי איראני מסר לסוכנות AFP כי אינו מתכוון לציית לדרישה.

ההחלטה על הגירוש התקבלה בשבוע שעבר, ובמקביל הוחזר השגריר הלבנוני באיראן להתייעצויות. משרד החוץ בביירות הסביר את הצעד כתגובה ל"הפרה על-ידי טהרן של הנורמות והעקרונות של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות", לאחר שהשגריר הואשם בהתערבות אסורה בענייניה הפנימיים של לבנון. שר החוץ יוסף (ג'ו) רג'י, המוביל קו תקיף בהגנה על ריבונות לבנון, הוא שהוביל את המהלך.

ההחלטה עוררה התנגדות נמרצת מצד חיזבאללה, שהאשים את שר החוץ בכניעה ללחצים חיצוניים. ביום חמישי האחרון החרימו ארבעה שרים שיעיים את ישיבת הממשלה: שניים מייצגים את חיזבאללה, ושניים את תנועת אמל השיעית בראשות יו"ר הפרלמנט נביה ברי — שישנן טענות כי הוא מקבל שוחד מאיראן.

חברי פרלמנט ממחנה חיזבאללה הצהירו שהוראת הגירוש לא תמומש, ומקורות הקרובים ל"צמד השיעי" — תנועת אמל וחיזבאללה — טענו כי ההחלטה שהתקבלה נגד השגריר תיחשב כבטלה ומבוטלת. ואולם ממשלת לבנון לא חזרה בה מעמדתה.

ככל שהשגריר ימשיך לשהות בלבנון בניגוק להוראה, עומדות בפני הממשלה אפשרויות פעולה נוספות — בהן עצירתו אם ייצא ממתחם השגרירות. ביירות הבהירה בעבר שאינה שואפת לעימות ישיר, ולכן צפוי שתמשיך לנהל את המשבר בדרכים דיפלומטיות.

הפרשה היא מבחן משמעותי לחוסנה של הממשלה, שמאז הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בנובמבר 2024 מפגינה נחישות הולכת וגוברת מול ארגון הטרור השיעי. מאז הצטרפות חיזבאללה למלחמה בשליחות איראן, ראש הממשלה נוואף סלאם והנשיא ג'וזף עאון החריפו עוד יותר את עמדותיהם: הכריזו על איסור הפעילות הצבאית של הארגון, דרשו לגרש את אנשי משמרות המהפכה האיראניים מהמדינה, וקראו לניהול משא ומתן ישיר עם ישראל. ירושלים עדיין מטילה ספק ביכולת המנהיגות הלבנונית לממש את הצהרותיה — אך ביירות ממשיכה לצעוד בנתיב השיקום הריבוני, צעד אחר צעד.