לוחם הצנחנים משה שבחר לעלות ולהגן על ישראל הובא למנוחות: "היה חייל גאה ויהודי גאה, כולנו הערצנו אותו"

בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא הערב (ראשון) למנוחות סמל משה יצחק הכהן כץ (22), לוחם בגדוד 890 של הצנחנים שנהרג בסוף השבוע מירי רקטי של חיזבאללה לעבר כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון. בטקס שהתאפיין בסולידריות ובאהבה עמוקה, הרים אב המשפחה שאימצה את כץ בישראל כוסית וויסקי, ואמר בבכי כמנהג חסידי חב"ד: "לחיים, לחיים".

משה, שמשפחתו מתגוררת בניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית — אמו דבורה אוסטרלית ואביו מנדי אמריקאי — הגיע לישראל בלי לדעת עברית, עבר מכינה והמשיך לבסיס החינוך של מחו"ה אלון. הוא הלך בעקבות אחותו הגדולה עדינה, שעלתה לארץ לפניו, ובחר להתגייס לצה"ל מתוך אמונה עמוקה בשליחות הציונית.

סגן-אלוף עמית מדלסי, מפקד סיירת הצנחנים, ספד לזכרו ותיאר את דמותו הייחודית: "בחרת לעלות לארץ במטרה להגן על אזרחי ישראל. ערך החברות עמד אצלך עמדת בכל אתגר, עם חיוך. עברת מסלול קשה ומאתגר מתוך אמונה בצדקת הדרך. האמנת במשימת ההגנה על אזרחי המדינה על השליחות ועל הציונות". המפקד הוסיף: "לעד תהיו חלק ממשפחת הצנחנים, נמשיך לעטוף אתכם, יהיה זכרו של משה ברוך לעולמי עד".

אחותו הגדולה עדינה, שסללה לו את הדרך לישראל, תיארה את ההשראה שמצאה דווקא בו: "נתת לי השראה — איך ליהנות מהחיים, איך לחייך". היא הוסיפה ותיארה את חיוכו המיוחד: "הערצתי ומעריצה אותך עם החיוך שמשפיע לכל חדר שהגעת אליו". עדינה סיכמה את דמות אחיה במילים: "הוא היה חייל גאה ויהודי גאה, וכולנו הערצנו אותו". היא תיארה גם כיצד בנה סביבו קהילה של אוהבים: "ראיתי את כל חבריו והאנשים הקרובים אליו שהוא אהב והשאיר סביבו כשהמשפחה לא הייתה שם. הוא לא היה רק גאה בנו ובמשפחה והחברים — הוא היה גאה להיות חלק מהעם הזה".

משה ליפשיץ, מהמשפחה שאימצה את הלוחם בישראל, תיאר בחמימות את אופיו: "למשה תמיד היה את החיוך השובב, אני יכול לדמיין את חיוכו של משה מלמעלה". ליפשיץ פנה למשפחתו הביולוגית: "אני רוצה להגיד למשפחתו תודה שהם השאירו את משה איתנו, הוא ילד טוב". הוא סיים: "עכשיו הוא סוגר שבת לנצח, אנחנו אוהבים אותך משה".

האב מנדי פרסם לאחר צאת השבת את דבריו, ובהם תיאר את אהבת החיים שאפיינה את בנו: "הייתה לו תשוקה לחיים ולבדיחות". בתחילת החודש פרסם האב תמונה של משה במדים — ביטוי לגאווה העמוקה שחש בבנו. הוא הוסיף בדבריו: "מי ייתן והוא יהיה מליץ יושר רק לדברים טובים".

האם דבורה הגיעה לישראל לפני כחודש, והשתתפה במסע הכומתה של פרויקט "מבצע חיבוק" של ארגון "נפש בנפש" — פרויקט המפגיש בין הורים לחיילים בודדים לבין ילדיהם המשרתים בארץ. היה זה המפגש הראשון בינה לבין משה לאחר שנה של ריחוק — פגישה מרגשת שהשאירה חותם עמוק בשניהם. לאחר פרוץ המלחמה שבה האם לארצות הברית.