ניצני דיפלומטיה גרעינית: האם המלחמה תפתח חלון הזדמנויות למניעת הפצצה האיראנית?

"אנו מאמינים כי מלבד נשק גרעיני, גם סוגים אחרים של נשק להשמדה המונית, כגון נשק כימי וביולוגי, מהווים איום חמור על האנושות. האומה האיראנית, שהייתה בעצמה קורבן של נשק כימי, חשה יותר מכל אומה אחרת בסכנה הנגרמת מייצור ואגירה של כלי נשק כאלה, ומוכנה להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להתמודד עם איומים שכאלו. אנו רואים בשימוש בכלי נשק כאלה כ'חראם', ומאמינים כי החובה של כולם היא לפעול להגן על האנושות מפני האסון הגדול הזה".

כך נכתב בפתווה — פסק הלכה איסלאמי — שאיראן מייחסת למנהיג העליון לשעבר עלי חמינאי, שנכתב לפי הטענה בסביבות אמצע שנות ה-90. הפתווה, שנחשפה ב-2003 עם העלייה הראשונה של תוכנית הגרעין האיראנית לתודעה הבינלאומית, ייצגה במשך שלושה עשורים עיקרון מוצהר של הימנעות מנשק גרעיני — מחויבות שמקורה בניסיון ההיסטורי המר של איראן עצמה כקורבן נשק כימי במהלך מלחמתה עם עיראק בשנות ה-80.

כיום, בעקבות העימות הישיר עם ישראל שהחל ב-2024 ובמיוחד לאחר מבצע "שאגת הארי" ביוני אשתקד, עומדת האיפוק הגרעיני הזה בפני מבחן מחודש. חמינאי האב חוסל במכת הפתיחה של המבצע, ובנו מוג'תבא מונה להחליפו. עיני העולם נשואות כעת אל המנהיג העליון החדש — שלא נראה בפומבי מאז פרוץ המלחמה — ואל השאלה האם יאמץ את מדיניות הריסון הגרעיני שאפיינה את אביו.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, שנשאל החודש בריאיון לאל-ג'זירה על עתיד המדיניות הגרעינית, השיב כי "ההבנה שלי היא שזה לא יהיה שונה מהמדיניות הקודמת שלנו, אבל אנחנו צריכים לחכות עד שנהיה מודעים לעמדות שלו". דבריו מותירים פתח לתקווה שמחויבות הפתווה תישמר, ומרמזים כי הממסד הדיפלומטי האיראני עצמו מייחל להמשכיות ולא לנסיגה מן העקרונות המוצהרים.

במקביל, ברשת CNN דווח כי קיצונים בזרמים מסוימים של משמרות המהפכה, שהרחיבו את השפעתם בתקופת המלחמה, מפעילים לחץ פנימי לשינוי הדוקטרינה. המהפכה הדמוגרפית בתוך המנגנון הצבאי — מינוי מחדש של מפקדים מהדור הצעיר — מציבה אתגר ניהולי בפני ההנהגה, אך גם הזדמנות: מנהיג חדש, עם לגיטימציה חדשה, יכול לבחור לבסס את שלטונו דווקא על מדינאות ויציבות אזורית, להבדיל מהסלמה.

בחינת יכולות איראן מעניקה הקשר נוסף לתמונה. תוכנית הגרעין האיראנית ספגה מכה קשה במלחמה, כאשר תקיפות ישראל וארה"ב פגעו קשות במתקנים המרכזיים פורדו, נתנז ואיספהאן. הנשיא טראמפ הכריז כי המתקנים "הושמדו לחלוטין". לאיראן אמנם נותר מאגר של כ-10,000 ק"ג אורניום מועשר ברמות שונות, ולפי סוכנות הגרעין הבינלאומית (סבא"א) היו ברשותה עד לפרוץ המלחמה 440.9 ק"ג מועשרים לרמה של 60% — אולם רוב כמות זו קבורה לפי ההערכות תחת האתרים שהותקפו, ונגישותה לאיראן מוטלת בספק.

המחלוקת בין גורמי הממשל האמריקני לגבי מצב יכולות ההעשרה הנותרות של איראן מעידה על מורכבות הסיטואציה, אך גם על הרצינות שבה מתייחסת ארה"ב לאתגר. בין השאר נשקלות פעולות קומנדו נועזות לחילוץ חומר מועשר מהאדמה, אולם הנשיא טראמפ מתעדף בשלב זה פתרון דיפלומטי — מהלך שיאפשר חילוץ האורניום מהשטח האיראני במסגרת הסכם מוסכם. "אנחנו לא יכולים להסכים להיווצרות של צפון קוריאה שנייה במזרח התיכון", הצהיר שליח טראמפ סטיב וויטקוף — דברים המשקפים נחישות שלא לאפשר תקדים גרעיני מסוכן חדש.

הנשיא טראמפ עצמו חזר ואישר כי לעולם לא יאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני, ומקדם מסלול של ויתור מוחלט על יכולת ההעשרה בשטח איראן — דרישה עקרונית שסביבה מתנהלים כעת משאים ומתנים. לצד האתגרים, עצם קיומו של ערוץ דיפלומטי פעיל בין וושינגטון לטהרן, בשעה שהאזור כולו נמצא בתהליך שינוי גיאופוליטי, מייצג בסיס שממנו ניתן לבנות הסכמה יציבה ובת-קיימא.