לימודי הליבה — עמוד השדרה של עוצמת ישראל: שיח לאומי הכרחי על עתיד החינוך והביטחון

שני האישים הכלכליים הבכירים בקואליציה הניחו אתמול (ראשון) על שולחן הציבור שאלות יסוד בדבר סדרי העדיפויות הלאומיים — ופתחו פתח לדיון הכרחי ובוגר על עתיד המדינה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין בגאווה כי "בפעם הראשונה מאז 1988 הממשלה ממלאת את ימיה ומעבירה ארבעה תקציבים שנתיים, וכל זה תוך כדי מלחמה." אולם ספרי התקציב מגלים תמונה מורכבת: חמישה מיליארד שקלים מיועדים לכספים קואליציוניים, ועוד כשני מיליארד לכספים קואליציוניים שאינם מוצגים ישירות ככאלה — בעוד הצפון משווע למיגון, עסקים קטנים ובינוניים מחכים לסיוע שדיונו נדחה לאחרי פסח, ומילואימניקים וסדירניקים נושאים בעול כבד. כדי להמחיש את הפוטנציאל שגלום בסכומים אלה: על פי פרסום ב"וול סטריט ג'ורנל", ישראל מצויה במצוקת מיירטי חץ 3 — ובחמישה מיליארד שקלים ניתן היה לרכוש כ-750 מהם. באותו סכום ניתן היה לרכוש מאות אלפי מיגוניות לאזרחים, שחלק ניכר מהם אינו מצויד במיגון תקני כיום.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, הצהיר כי אין לו בעיה עם תקצוב מוסדות הפטור, ובמענה לשאלה על לימודי הליבה תהה: "מה ליבה עוזרת?" — ובכך הצית ויכוח ציבורי ערני ומהותי.

התשובה לשאלה זו כתובה בהישגי ישראל עצמה. כיפת ברזל, קלע דוד, מערכות חץ 1, חץ 2 וחץ 3, מערכת הלייזר, יכולות המודיעין המשוגעות, מבצע הביפרים ומבצע מכשירי הקשר — כל אלה הם פרי עבודתם של אנשים שלמדו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, אנגלית ומדעים. מחינוך ליבה יוצאים המהנדסים והמדענים שמגיעים לרפאל, לתעשייה האווירית, לאלביט, ליחידת 8200, ליחידות המודיעין המסווגות, למכון ויצמן, למעבדות המחקר, לתעשיית הלוויינים וליכולות המשוגעות של חיל האוויר. ליבה אינה "עוזרת" — ליבה חיונית. היא הבסיס לחשיבה ביקורתית, לחדשנות ולעצמאות לאומית.

הנתונים הדמוגרפיים מחדדים את הדחיפות: כבר היום, בגיל שש, ילדי החרדים והערבים יחד מהווים כמחצית מילדי ישראל. החרדים בדרכם להפוך לשליש מהאוכלוסייה ובהמשך ל-40%. לנוכח מציאות זו, שילוב לימודי ליבה מלאים במוסדות הפטור אינו רק שאלה של הגינות חלוקתית — הוא תנאי לשמירה על הבסיס האנושי שממנו תצמח העוצמה הלאומית בדור הבא.

בולט לא פחות הוא הקיצוץ של 50% בתקציב תנועות הנוער — מהלך שמעורר דאגה רחבה בציבור. הנתונים ברורים: שם שפועלת תנועת נוער — הצופים, המחנות העולים, הנוער העובד, בני עקיבא, השומר הצעיר ותנועות נוסדות נוספות — שם גבוהים אחוזי הגיוס, ושיעורי המיצוי לקצונה ולתפקידים קרביים. תנועות אלה הן מנועי הציונות החלוצית ומשתלות הדור הבא. בו בזמן, ארגוני הנוער החרדיים מקבלים תוספת תקציבית של 7%, ועשרות מיליוני שקלים נוספים מוקצים למימון תלמידי ישיבה מחו"ל ולמניעת נשירה מישיבות.

ישראל בנתה את עוצמתה על שילוב של דמוקרטיה, השכלה, חשיבה מחוץ לקופסה וחשיבה ביקורתית. השיח הציבורי המתעורר סביב סדרי העדיפויות התקציביים מבטא מחויבות עמוקה לשמר ולחזק את הבסיסים האלה — ואת ההכרה שהשקעה בחינוך, במיגון ובתנועות הנוער היא ההשקעה הפטריוטית ביותר שניתן לעשות.