יישובי הצפון חוגגים ביחד: "הרוח שלנו לא תישבר — חזרנו נחושים וחזקים"

רבים מתושבי קו העימות שחזרו לפני כשנה לבתיהם לאחר שנתיים כמפונים, מציינים את ליל הסדר הקרוב בצורה שמשקפת את כוחם ואת הקהילה שבנו. על אף המצב הביטחוני המורכב בצפון, הם נערכים לחגוג יחד — ומסרבים להניח לאיומים לשבור את רוחם.

"נחבר אנשים לאנשים כדי שכולם יחגגו את החג. נעשה הכל כדי שאנשים לא יישארו לבד בחג, זה הכוח של קהילה", אומר יוחאי וולפין, מנהל הקהילה בקיבוץ מנרה שבגליל העליון. במנרה — שב-74% מבתיה נפגעו ותושביה שבו בהדרגה החל מיולי — נערכים לציין את ליל הסדר במקלטים הקהילתיים, ואם אין מקלט, באזורים הבטוחים ביותר בהתאם להנחיות פיקוד העורף. "החיים ממשיכים אצלנו בשגרת החירום הזו", מוסיף וולפין, ומדגיש: "עם כל מה שעברנו, הרוח שלנו לא תישבר אף פעם. חזרנו למנרה נחושים וחזקים, וזה החוסן שלנו".

מאז חזרת התושבים, אף אחד לא עזב את הקיבוץ — ויתר מכך, משפחות חדשות, הורים עם ילדים קטנים, הצטרפו לאחרונה לקהילת מנרה, עדות לכוח המשיכה של הקהילה גם בעיצומה של תקופה מאתגרת.

**משגב עם: סדר קהילתי משותף**

קיבוץ משגב עם, הקיבוץ הצפוני ביותר בישראל, השוכן באצבע הגליל בסמוך לגבול לבנון ומונה 401 תושבים, בוחר לחגוג את ליל הסדר יחד. ארז ברגמן, יו"ר הקיבוץ, מספר כי הקהילה החליטה לקיים פסח משותף במקלט לכל התושבים הנוכחים, בארוחה קהילתית שתתקיים בסיוע תרומות מאנשים טובי לב שסייעו בהבאת המצרכים. בנוסף, כרבע מהתושבים יציין את החג אצל קרובי משפחה ברחבי הארץ, ורבע נוסף — נשים וילדים קטנים הנמצאים כעת בתקופת התאווררות בקיבוץ בעמק יזרעאל — יתארגנו לסדר משותף גם שם.

ברגמן מביט קדימה בתקווה: "אני מקווה שבשנה הבאה כל עם ישראל יחגוג את חג פסח בבטחה, בלי צורך לחשוב על איומים ביטחוניים כאלה ואחרים. אני מקווה שנגיע לשם ולחירות האמיתית שמגיעה לנו".

**מטולה: חגיגה בטוחה — בבית ועל חוף הכנרת**

במטולה, שאליה שבו לגור בחודשים האחרונים כ-60% מהתושבים שגרו בה לפני 7 באוקטובר — 2,170 נפש — מציעה המועצה המקומית מגוון אפשרויות לציון ליל הסדר. "יש אצלנו תושבים שבוחרים לציין את ליל הסדר בבית, עם בני המשפחה, במסגרת מצומצמת, בסמוך לממ"דים", מסבירה ריקי ג'ינו רויזר, מנכ"לית המועצה המקומית. "בנוסף, אנחנו, הרשות, פרסמנו אפשרות לעשות ליל סדר קהילתי במלון 'לייקהאוס' בטבריה, על חוף הכנרת, בסבסוד של המועצה. אנחנו מציעים שני לילות, רביעי וחמישי, חצי פנסיון במחיר אטרקטיבי, וההיענות בינתיים לא רעה. אנחנו מארגנים לתושבים הסעות ופעילויות לילדים במלון, כדי להעשיר את השהייה שם".

ג'ינו רויזר מביעה את משאלת לבה לעתיד: "אני מקווה שצה"ל יוציא אותנו באמת מעבדות לחירות. אנחנו רוצים להיות בני חורין, רוצים את החופש ואת השקט, את השלווה של לגור בצפון".

**קריית שמונה: 90 סדרים במקלטים**

בקריית שמונה, שבה חיים כיום כ-10 אלף תושבים לעומת 25 אלף שהתגוררו בה לפני 7 באוקטובר, נערכים השנה לליל סדר חסר תקדים — שילוב בין יוזמה עירונית רחבת היקף לבין התארגנות קהילתית ספונטנית. "אנחנו הולכים צעד גדול ומשמעותי מאוד לקראת ליל הסדר", מספר אביחי סגרון, מנהל מערך בינוי קהילה בעיר. "בתמיכת מגבית קנדה הפצנו לתושבים טופס הרשמה למי שרוצה לעשות את החג במשותף במקלטים, ואנחנו דואגים להם על מלא. מכינים את המקלטים הציבוריים, שולחנות, כיסאות, ציוד, אוכל — הכל, כולל שליח חב"ד שיעביר את הסדר".

במסגרת המבצע נערכים לקיים סדר בכ-90 מקלטים ציבוריים בעיר — חלקם גדולים עם 40 ו-60 משתתפים, וחלקם בקבוצות קטנות של 10-15 משתתפים. קרוב לאלף תושבים נרשמו למיזם. במקביל, משפחות רבות מתאחדות לסדר בבתים, בממ"דים או במקלטים פרטיים, ורבות אחרות יוצאות לציין את החג אצל קרובי משפחה באזורים שקטים יותר בארץ. צוותי הקהילה אף יצאו לשטח ועברו דלת לדלת, באלפי בתים, והביאו שי לחג לכל משפחה — ביטוי מוחשי לרוח הקהילתית שמחזיקה את העיר.

"הייתה לכל אחד מהתושבים שאלה — יהיה פסח?", מודה סגרון. "והתשובה היא כן. יש פה קהילה מאוד חזקה. אנשים חיים את הסיטואציה בגבורה — יוצאים לקניות, יושבים איפה שאפשר, מתרגלים למציאות. מי שנשאר, נשאר מתוך כוח. בסוף, גם בתוך המצב הזה, הם מציינים את חג החירות בדרך שלהם".