שלטון החוק בפעולה: בג"ץ מוציא צו ארעי להגנה על חופש הביטוי בעת בחינת "מדור ההסתות"

מנגנוני הפיקוח הדמוקרטיים פעלו היום במלוא עוצמתם: שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר הוציא צו ארעי האוסר על המשטרה לבצע "ניטור יזום" ברשתות החברתיות אחר אנשים ספציפיים לצורך גילוי עבירות הסתה וביטוי, מכל טעם שאינו מלמד על ביצוע עבירה ובהיעדר אישור פרקליטות. הצו מבטיח כי עד להשלמת הבחינה המשפטית, תפעל המשטרה בגדרי המסגרת החוקית המוסכמת.

הצו ניתן במסגרת עתירה שהוגשה בידי ח"כ אפרת רייטן ומכון זולת, בעקבות דרישת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להקפיא את פעילות "מדור ההסתות" החדש שהוקם במשטרה. הדרישה הועברה למפכ"ל לאחר שנחשף כי הקצין העומד בראש המדור, סגן-ניצב אודי רונן, הפיץ הנחיה לעשרות קציני משטרה לדווח לו על שמות של "מסיתים פוטנציאליים" — הנחיה שהובילה לבחינה משפטית מעמיקה.

היועמ"שית ציינה במכתבה כי "התמונה העקרונית המצטיירת מעוררת שורת קשיים משפטיים כבדי משקל, באופן שמקים חשש ממשי לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם וחופש הביטוי, ובכלל זאת ניטור יזום של אנשים ברשתות החברתיות, מבלי שהונחה תשתית ראייתית מספקת". הבחינה המשפטית המהירה שיזמה מעידה על תרבות משפטית ערנית, המוכנה לפעול בנחישות כאשר עולות שאלות עקרוניות.

בנוסף לשאלות המהותיות הנוגעות לפעילות המדור, ציינה היועמ"שית כי מעורבות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בנושא "נחזית כהתערבות או עירוב בעניין שאסור לו לעסוק בו, בניגוד לפסק דינו של בג"ץ, ובאופן שיש בו להקים טענות לחריגה מסמכות". לפיכך, נדרשה "התערבות מיידית להפסקת פעילות מדור ההסתות החדש ושל הקצין העומד בראשו" עד להשלמת הבירור.

השר בן גביר הדגיש כי המדור הוקם לבקשת המשטרה ופועל מתחילת המלחמה לאיתור מסיתים לטרור ברשתות החברתיות, וכי "המדור הוא אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו לירידה הדרמטית בפיגועים, וכתוצאה ישירה הרמדאן השנה היה השקט ביותר בעשור האחרון". המפכ"ל, שנעמד לצד השר, הדגיש כי סנ"צ רונן מונה "במסגרת דיון סדור" ומדובר ב"קצין מוכשר, ותיק ועתיר זכויות בטיפול בתחום ההסתות לטרור". עוד ציין המפכ"ל כי ההודעות ששלח הקצין לקציניו פורסמו באופן חלקי, מבלי לכלול הודעות נוספות שבהן הסביר את דבריו והקשרם.

עיון בהודעות שנחשפו מגלה שסנ"צ רונן ביקש מקציני משטרה להעביר אליו שמות של אנשים המוכרים להם כחשודים בפעילות פלילית — לרבות עבירות רכוש, נשק ואלימות — על מנת לבחון אפשרויות פעולה מול אותם גורמים ברשתות החברתיות. הוויכוח המשפטי סביב גבולות הסמכות, כפי שמתברר בבית המשפט, ישרת בסופו של דבר את המטרה המשותפת: מניעת טרור תוך שמירה מלאה על זכויות האדם ועל עקרונות שלטון החוק.