מעצמת הסטארט-אפ בצומת דרכים: האם ישראל תשמור על יתרונה הטכנולוגי?

ישראל היא מעצמה טכנולוגית. זו לא קלישאה, זו אמת שנחשפת במספרים. ישראל מובילה בעולם במדדי טכנולוגיה מרכזיים, ועוקפת לעיתים קרובות מדינות גדולות בהרבה על בסיס פר קפיטה.

ב-2023, ישראל השקיעה 6.3% מתמ"ג שלה במחקר ופיתוח — הגבוה ביותר בעולם, ויותר מכפול מהממוצע של OECD העומד על כ-2.7%. זה יותר מדרום קוריאה (5.0%) והרבה יותר מארה"ב (כ-3.5%). השקעה ממשלתית עקבית לאורך שנים הפכה את ישראל למדינה שמחזיקה במספר הגבוה ביותר של סטארט-אפים לנפש בעולם המערבי, וליצרנית ה"יוניקורנים" הגדולה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסייה. ישראל מדורגת גם שלישית בעולם בפטנטים רשומים בארה"ב לנפש — מאחורי יפן וטייוואן בלבד.

יתרון יחסי זה מושך השקעות הון סיכון ניכרות, והוביל לפיתוח מרכזי מחקר ופיתוח רב-לאומיים של גוגל, אינטל ו-Nvidia. ההייטק תורם כ-20% לתמ"ג ומהווה למעלה מ-50% מהייצוא — שיעור גבוה מכל מדינה אחרת בעולם. העליונות הטכנולוגית הזו היא גם הבסיס לעליונות הצבאית — בחיל האוויר, בחיל המודיעין, בסייבר ובמערכות ההגנה.

על רקע ההישג הלאומי המרשים הזה, מומחים וכלכלנים מבקשים להצביע על מגמות בתקציב 2026 שמעוררות חשש לגבי העתיד. הממשלה העלתה את התקציב למוסדות החינוך החרדי שאינם מלמדים ליבה ב-48%, ובמקביל קיצצה ב-23% בתמריצי עידוד תעסוקה לחברה החרדית. בנוסף, קוצצו 15% מתקציב משרד המדע — 78 מיליון שקל — שהועברו למשרד לשירותי דת, יחד עם 22 מיליון שקל נוספים. הצטרפות לכך עלויות המלחמה הגדולות, המגדילות את החוב ותשלומי הריבית השנתיים, מצמצמת את יכולת המדינה להשקיע בפיתוח.

הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק פרסמה השבוע נתונים חשובים: שיעור הנבחנים בבגרויות הייטק נמצא בנסיגה. היעד ל-2028 הוא 15.5% מהתלמידים, ב-2022 עמד השיעור על 11% — ואילו כיום עומד על 10.8% בלבד. הנסיגה קשורה, בין השאר, לביטול תוכנית חמש היחידות של בנט, יוזמה שנחשבה קריטית הן להייטק, הן לביטחון הלאומי, והן לשוויון הזדמנויות לתלמידים מוכשרים מהפריפריה. ראשי ערים בפריפריה מדווחים על פערי השכלה חריפים, שהוחמרו לאחר שש שנות לימודים שנפגעו בצל הקורונה והמלחמות.

צמיחתה של ישראל כמעצמת הייטק לא הייתה מקרית — היא נבנתה על השקעה שיטתית בהון אנושי: בוגרי יחידות טכנולוגיות עילית שמעבירים ידע לתעשייה, בוגרי מסלולי מדע מהפריפריה שהגיעו לחברות ענק, וצעירים מכל רחבי הארץ שפתחו סטארט-אפים. האתגר שניצב עכשיו בפני מקבלי ההחלטות הוא לוודא שהמנוע הזה ימשיך להניע את הדור הבא — גם בקריית גת, אשקלון, חצור הגלילית, צפת ולוד — כדי לשמר את היתרון הלאומי שהושג ביגיעה רבה.