ישראל מציבה יעד לאומי: עצמאות אנרגטית מלאה עד 2031 ומגדירה 2026 "שנת הכרעה"

על רקע הצורך לחזק את עמידות משק האנרגיה הישראלי, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, המשמש גם יו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, חוזר וקורא לזרז את הקמת תשתיות האנרגיה החלופיות ולהאיץ את פינוי בז"ן. הדברים מופיעים בהקדמתו לדו"ח סיכום שנת 2025 של ועדת ההיגוי ושל המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה — שמשרד ראש הממשלה מפרסם הבוקר.

המסר של שמחון חד וחשוב: "המסקנה המתבקשת היא שצריך לזרז את הקמת המתקנים החלופיים", ושנת 2026 מוגדרת "שנת הכרעה" — שבמהלכה יוחלט כיצד לחזור ליעד המקורי ולקצר את לוחות הזמנים ככל שניתן.

דו"ח הסיכום מציג התקדמות רחבה בעשרות פרויקטים ותהליכים, לצד תמונת מצב ריאלית: יעד מוכנות משק האנרגיה — התנאי המרכזי לסיום הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה — עודכן לשנת 2031. יובל אדמון, ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, מפרט בהקדמתו את שני המתקנים שהכרחי להקים על מנת להבטיח את רציפות תפקוד משק האנרגיה לאחר המעבר.

התכנית כוללת פרויקטים משמעותיים ברחבי הארץ: אתר אחסון תזקיקים של 550,000 טון בצפון הארץ, וייתכן שגם אתר נוסף בסדר גודל של 300,000 טון שיוקם במרכז-דרום; מתקן לאחסון וניפוק 20,000 טון גפ"מ באתר "יבור" שבצפון — שייבנה עם מקשר ימי ייעודי המאפשר פריקת אוניות גפ"מ ישירות אל המתקן; וכן תשתית לייצוא קונדנסט, ככל שתידרש הקמת תשתית חדשה לחלוטין. מדובר במגה-פרויקטים לאומיים בהיקף שאין לו תקדים, שיעניקו למשק האנרגיה הישראלי עמידות ועצמאות לאורך עשורים.

בינתיים, בז"ן ממשיך לתפקד ולספק את צרכי המשק, כפי שנדרש בתקופת הביניים עד להשלמת התשתיות החלופיות. 2026 תהיה שנה קריטית: ההחלטות שיתקבלו במהלכה יעצבו את קצב ההתקדמות וייקבעו אם ניתן לצמצם את הפער ולהתקרב ליעד המקורי של 2029.