תקציב 2026 אושר: ודאות כלכלית בעת מלחמה — ומומחים דורשים חלוקת נטל הוגנת ושמירה על שלטון החוק

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר הלילה (א'), ובכך נוצרת ודאות תקציבית שמומחים רבים רואים בה צורך דחוף בעת לחימה. עם זאת, האישור מלווה בביקורת חריפה מצד אנשי מקצוע בכירים, הדורשים הקפדה על שלטון החוק ועל חלוקת נטל שוויונית בין כל שכבות האוכלוסייה.

שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר, מסר בראיון לרדיו 103fm את הערכתו המקצועית לאישור התקציב. "הדבר הטוב שקורה זה שעובר תקציב, חשוב שתהיה ודאות תקציבית בעת מלחמה. הוא עובר שלושה חודשים מאוחר, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם", אמר מרידור.

לצד הברכה על עצם העברת התקציב, הצביע מרידור על סוגיה עקרונית שלדעתו מחייבת תיקון: הממשלה בחרה להקצות בתקציב 800 מיליון שקל למגזר החרדי, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון הקובעת כי כספים אינם יכולים להועבר למוסדות חרדיים כל עוד לא מתקיים גיוס שוויוני. הייעוץ המשפטי של הממשלה והכנסת כאחד הבהירו כי ההקצאה אינה אפשרית מבחינה משפטית, ובפועל הועברה בדרך עקיפה לתקנה רגילה. מרידור הדגיש כי מדובר בשאלה ערכית הנוגעת לעיקרון שלטון החוק ולמחויבות החברתית של כלל האזרחים — ובמיוחד לאחר שמיטב כוחות הביטחון נמצאים זה מכבר בסבבי מילואים חוזרים.

מרידור הוסיף כי חלוקת הנטל הופכת לאבן בוחן מוסרית ומעשית כאחת, בשעה שחיילים ולוחמים ממשיכים לשרת בדרום לבנון ובחזיתות נוספות. לדבריו, הבחירה להעביר תקציבים מגזריים בניגוד לפסיקות שיפוטיות ולחוות דעת מקצועיות מחלישה את האמון הציבורי ואת הלכידות הלאומית בשעה שהיא נדרשת ביותר.

לסיכום דבריו, הצביע מרידור על הצורך המיידי בבנייה מחודשת של כלי צמיחה כלכלית: לדבריו, תקציב 2026 אינו כולל מנועי צמיחה משמעותיים, חזון כלכלי ארוך-טווח או מסלולים ברורים לשגשוג עתידי — ואתגרים אלה, ציין, מחייבים טיפול רציני מצד הממשלה כדי שהמשק יצא מהמלחמה מחוזק.