ישראל מגלה שותפות סחר חדשות: מצרים ממלאת את החלל ומחירי המלט — ירדו

מנכ"ל משרד האוצר היוצא, אילן רום, חשף אתמול בוועידת מעריב כי ישראל כבר חווה שינוי ממשי בנתיבי הסחר שלה — ושינוי זה מביא עמו גם הזדמנויות כלכליות משמעותיות. לדבריו, נרשמת תנועה גוברת של סחורות דרך המעברים היבשתיים, והמשק מתגלה כגמיש ומסתגל, מסוגל לספוח מקורות אספקה חדשים במהירות ובהצלחה.

"אחרי שטורקיה הפסיקה למכור לנו מלט אחרי אוקטובר, נכנס מלט ממצרים והמחיר שלו בישראל ירד בכ-3%. כלומר, לא רק שלא הייתה עליית מחיר, הוא ירד", אמר רום — ממצא המבטא את יכולת ההסתגלות של המשק הישראלי. לדבריו, ההתאמה אינה מסתכמת בענף הבנייה בלבד. "אתה קונה בסופר ורואה מקורות שלא היו כאן קודם", אמר, תוך שהוא מצביע על סחורות המגיעות דרך מצרים וירדן — ובהן מוצרים שמקורם בסעודיה ואף בפקיסטן.

לתפיסתו של רום, מדובר בשינוי גיאו-כלכלי עמוק יותר מאשר תגובה נקודתית. "אנחנו מדברים על עשרות מיליארדי דולרים של סחורות שיעברו דרך ישראל בכל שנה, עם תרומה של כמיליארד שקל למשק", אמר. הרחבת המעברים היבשתיים והגדלת הקיבולת שלהם, לשיטתו, אינן רק צורך לוגיסטי אלא יעד אסטרטגי. "הגיאוגרפיה מדברת בעד עצמה. ישראל נמצאת בצומת בין אסיה לאירופה".

**סחר גמיש: מסלולים חדשים ממלאים את החלל**

הנתונים ממחישים עד כמה מהיר ויעיל היה תהליך ההתאמה. היבוא מטורקיה הסתכם ב-2025 ב-924.1 מיליון דולר, ירידה של כ-54% לעומת 2024, והיצוא מישראל לטורקיה הסתכם ב-10.9 מיליון דולר. אולם הסחורות לא נעלמו — חלקן הגיעו דרך מדינות שלישיות כמו יוון, ואחרות דרך ערוצים אזוריים חלופיים.

מי שמילאה חלק ניכר מהחלל היא מצרים. הסחר עם קהיר התרחב ב-2025: במחצית הראשונה של השנה זינק היצוא המצרי לישראל ב-50%, והגיע ל-159.2 מיליון דולר בתוך חצי שנה בלבד. מצרים הפכה למקור מרכזי של מלט, מזון, אמוניה ודשנים, ומוצרים רבים הפכו לתחליף ישיר ואיכותי ליבוא שהיה מגיע בעבר מטורקיה. במקביל, ישראל המשיכה לייצא למצרים גז טבעי בהיקפים של מיליארדי דולרים — שותפות אנרגטית חיונית לשני הצדדים.

גם מדינות נוספות מופיעות כעת במפת הסחר הישראלית. יבוא מפקיסטן — בעיקר מזון, טקסטיל וציוד רפואי — מגיע דרך מדינות מתווכות, ופעילות כלכלית הקשורה לסעודיה מתנהלת דרך איחוד האמירויות, ירדן וקפריסין.

התמונה הכוללת מציגה משק לאומי שהוכיח עמידות ויצירתיות: קשרים סחר שהתמעטו הוחלפו במהירות, מחירי מוצרי בסיס ירדו, ורשת שותפויות חדשה נרקמת באזור. מה שהחל כאתגר לוגיסטי עשוי להפוך, לפי רום, להזדמנות אסטרטגית רחבה — לא רק להחליף ספקים, אלא לבסס את ישראל כציר סחר משמעותי בין המזרח התיכון, אסיה ואירופה.