אזעקת השכמה: תקרית CNN פותחת הזדמנות לחשבון נפש ושינוי מהותי בצה"ל

התנפלות חיילי צה"ל על צוות CNN, שניסה לתעד את השלכות הטרור היהודי בגדה המערבית ולא היווה איום בשום צורה, הצליחה לעשות משהו שנדרש מזמן: לפרוץ את הבועה שבה שהו חלקים מהדרג הצבאי הבכיר, המרכז הפוליטי ורבים בציבור הישראלי, שנהגו לתאר את הצבא כ"חסר אונים" מול הטרור היהודי. הפעם, עם מצלמה פועלת וכתב דובר עברית בשטח, לא ניתן היה להסתיר את שאירע.

החיילים המעורבים בתקרית דיברו בגלוי על פעולה מתוך מניעי נקמה ורצון לסייע למתנחלים להשתלט על שטחים פלסטיניים. אחד מהם אף ענד על מדיו פאץ' של "משיח". תגובת הדרג הבכיר לא איחרה לבוא: דובר צה"ל הוציא הודעה בשמו של רמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, שבה הנחה את אלוף פיקוד מרכז להציג לו בהקדם את תחקיר האירוע ואת הצעדים שיינקטו בעקבותיו. גם הממשל האמריקאי — אפילו הנוטה תמיכה בהתנחלויות — גילה סימני עצבנות עם פרסום הפרשה.

כדי שהתגובה הזו תהיה אפקטיבית לאורך זמן, על הדרג הפיקודי לנהוג בכנות ביחס להיקף האתגר. שנים של הקצנה לאומנית ודתית ואפקט ה-7 באוקטובר יצרו תנאים קשים: דור חדש ומיליטנטי יותר של מתנחלים בשטח, לצד צבא הנושא טראומות פוליטיות כבדות — ממשפט אלאור אזריה ועד פרשת שדה תימן — ומצוקת כוח אדם המשפיעה על הרכב הפיקוד והלוחמים.

הרמטכ"ל זמיר כבר הכיר בחומרת המצב: לאחרונה הורה למפקדים ולחיילים ש"אסור לעמוד מנגד", בעקבות שורת תקריות שבהן כוחות חברו לפורעים או התבוננו בהם ללא התערבות. ובנאום "הדגלים האדומים" המדובר הזהיר בפני הסיכונים הארגוניים החמורים הכרוכים בהמשך המגמה. הפער בין ההנחיות לבין המתרחש בשטח הוא האתגר האמיתי — וגם נקודת המינוף לשינוי.

ההשוואה לכשלי האכיפה של המשטרה כלפי יהודים בגדה מצביעה על שילוב מורכב של הזדהות אידיאולוגית והתקרנפות תועלתנית בתוך שורות הצבא — תופעה שלא תיפתר ברמה של מכתבים וגינויים בלבד. תקרית CNN, מכאן, אינה רק משבר — היא גם הזדמנות: לשקיפות, לחשבון נפש כן ולצעדים מוסדיים מהותיים שיחזירו לצה"ל את מקצועיותו המוסרית.