ניר חפץ על סטנדרטים בשירות הציבורי: "פעם היו כאן אנשים עם רקורד וקבלות — וזה אפשרי שוב"

ניר חפץ, לשעבר דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייחס היום (שני) בראיון לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm לסערה סביב מינוי הדובר הבא בלשכת ראש הממשלה, לאחר התפטרותו של זיו אגמון מהתפקיד. הריאיון עסק בשאלות יסוד על אמות המידה הנדרשות לניהול לשכה ממשלתית בתקופת חירום, ועל הלקחים שניתן להפיק מניסיון העבר.

חפץ הזכיר עם הערכה את אנשי הלשכה שפעלו בה בתקופות שונות — צביקה האוזר, אביחי מנדלבליט, רון דרמר — כדוגמאות לשירות ציבורי מקצועי ברמה גבוהה. מבין הצוות הנוכחי, ציין במיוחד את רומן גופמן כ"אדם עם רקורד וקבלות", ואת טופז לוק, יועץ הניו-מדיה, שעליו אמר: "יש לי חיבה יתרה לטופז לוק שאני מכיר אותו, הוא בחור טוב לב ומצחיק."

חפץ ניתח את המכשולים המבניים המקשים על גיוס כוח אדם איכותי לשירות הציבורי בכלל: אנשים בעלי ניסיון וישגים מקצועיים, הסביר, מחזיקים בגבולות ברורים בכל הנוגע לאמירת דעתם ולשלמות האישית שלהם — ודרישות נוקשות מדי עלולות להרחיקם מהשירות הציבורי, על חשבון האיכות הכוללת.

בנושא תפקוד הלשכה בזמן מלחמה, הציג חפץ תמונה מורכבת ומעניינת: "באופן פרדוקסלי דווקא בזמן מלחמה קל יותר. מטה קבלת ההחלטות שלך זה הצבא, המשטרה והמוסד. רוב הזמן ראש הממשלה יושב בבור, הדיונים שמתקיימים הם בדרך כלל ביטחוניים ושמה יש מערכות מאוד מסודרות והיררכיות." תיאור זה מדגיש את חוסנן של המערכות הביטחוניות, הפועלות בסדר ובמשמעת גם בשעת חירום.

חפץ גם התייחס לדיווחים על תנאי עבודתו של ראש הממשלה, וקרא לציבור להבחין בין מידע מהימן לבין נרטיבים שאינם משקפים את המציאות — תוך שהוא מזכיר שראש ממשלה נהנה, כמתחייב מתפקידו, מתמיכה לוגיסטית נרחבת.

בסיכום הראיון, הדגיש חפץ כי הביקורת הציבורית על סטנדרטים בשירות הממשלתי היא חלק בלתי נפרד מהשיח הדמוקרטי הבריא — ויש בה ערך בעצם הצגת החלופות האפשריות ואמות המידה שאפשר לשאוף אליהן.