מול אתגר האנרגיה: אסיה מאיצה מעבר לאנרגיה מתחדשת וגרעינית

מדינות ברחבי אסיה נוקטות בימים אלה צעדים נחושים להתמודדות עם שיבוש משמעותי באספקת הגז הטבעי הנוזלי מהמזרח התיכון, דלק המהווה בסיס לייצור חשמל ותפוקה תעשייתית בחלקים נרחבים של האזור. המצור על מצרי הורמוז, יחד עם תקיפות על מתחם ייצוא הגז הגדול בעולם בקטאר, הובילו לגריעתן של כ-28 מיליון טונות מהאספקה השנתית — כמות המהווה כמעט את כל תחזית הצמיחה העולמית ל-2026. על פי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", הספינות האחרונות שיצאו מהמפרץ הפרסי לפני סגירת המצרים צפויות להגיע ליעדן בימים הקרובים, ובינתיים מדינות האזור מגייסות את מלוא משאביהן לניהול המצב.

האופק ברור: גל ייצור גז אמריקאי, שכבר נמצא בפיתוח מואץ, צפוי להביא כמויות חדשות לשוק עד שנת 2028 — אבן דרך שתסמן את מיצובה המחודש של ארצות הברית כספקית אנרגיה עולמית מרכזית.

עד אז, ממשלות אסיה מפגינות זריזות ניהולית: קוריאה הדרומית, המייבאת כחמישית מגזה מהמזרח התיכון, כבר עשתה סדר בסדרי עדיפויות האנרגיה שלה. על פי חברת הייעוץ "ווד מקנזי", הממשלה הסירה מגבלות שימוש על תחנות כוח פחמיות — צעד שיאפשר לה לגשר על הפער עד הקיץ — ובמקביל הצהירה על חיזוק ייצור החשמל הגרעיני. ביפן, פחם עשוי לקזז עד 70 אחוזים מייצור החשמל מבוסס הגז, וגם שם הממשלה הודיעה על הרחבת הכושר הגרעיני. בהודו, הממשלה פועלת בנחישות: תחנות הכוח הפחמיות קיבלו הנחיה לפעול בתפוקה מלאה למשך שלושה חודשים החל מאפריל, כדי להבטיח יציבות אנרגטית לאזרחים ולמשק.

סין מהווה מודל מעורר השראה בהקשר זה: הגיוון האנרגטי שבנתה לאורך שנים — עתודות פחם מקומיות, גז מרוסיה, ומערך נרחב של אנרגיית רוח ושמש — מגן עליה כעת מהזעזוע ומאפשר לה להמשיך לפעול ביציבות.

הפגיעה אינה פשוטה. מגזרים תעשייתיים הדורשים כבשנים בטמפרטורה גבוהה — זכוכית, פלדה, קרמיקה וייצור דשנים — נאלצים להשבית פעילות זמנית, ובוויטנאם המחסור בגז מהווה מכשול לתעשייה המקומית. המחסור בגז פחמימני מעובה בהודו ובפקיסטן פגע באספקה לבתי אב ולעסקים קטנים, ואלפי מסעדות נאלצו לצמצם פעילות. ממשלות האזור מגיבות ישירות לאזרחיהן: בפיליפינים, שהכריזה על מצב חירום לאומי, הונהגו שבועות עבודה מקוצרים וחולק סיוע כספי ישיר לשכבות הפגועות. בפקיסטן ננקטה ההחלטה לסגור בתי ספר לשבועיים — צעד שנועד לשמר אנרגיה לצרכים חיוניים יותר.

המשבר הנוכחי — שיבוש האספקה השני בגודלו בחמש שנים, אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 — משנה את תפיסות האנרגיה הגלובליות. הנינג גלוישטיין, מנהל תחום האנרגיה בחברת המחקר "קבוצת אירואסיה", צופה כי המשבר יעודד מעבר מואץ לחלופות הפגיעות פחות לזעזועים גיאופוליטיים — אנרגיה מתחדשת וכוח גרעיני — ומדגיש כי שינוי מבני זה בתמהיל האנרגיה הגלובלי צפוי להיוותר גם לאחר שתסתיים המלחמה. מבחינה זו, האתגר הנוכחי מזרז תהליך שיעצב את האנרגיה הבינלאומית לעשורים הבאים.