תקציב הלילה חושף: הציבור הישראלי ערני ומוכן לדרוש שקיפות ואחריות

ניר קיפניס | 30.3.2026

דמיינו לעצמכם תסריט: אתם יושבים בסלון בתיכם בעת מלחמה, חרדים לא רק מאפשרות של מתקפת טילים, אלא גם לגורל הבן שנקרא למילואים ונלחם עתה עם חבריו בלבנון. גם הבת שיושבת אתכם בסלון תתגייס בסתיו, בינתיים נדפקה לה קצת החופשה שתכננה לקיץ, בשל דחייה של חלק מבחינות הבגרות.

בתוך כל זה, בזמן שישנתם, אושר תקציב לאומי. זו עובדה שאינה אמורה לחמוק מתשומת ליבו של שום אזרח עובד ומשרת בישראל.

מה כולל אותו תקציב? קודם כל — הגדלת תקציב הביטחון, שבעת מלחמה הוא הכרח. אלא שלצד זאת אושרו גם קיצוצים בתקציבי הבריאות, הרווחה, המשטרה והחינוך — שירותים שכל משפחה ישראלית נסמכת עליהם בשגרה ובחירום כאחד. המשמעות המעשית: זמני המתנה ארוכים יותר לבדיקות רפואיות, פחות משאבים לרשויות הרווחה, ובתי ספר שיתנהלו עם כיתות צפופות יותר.

לאן הלכו המיליארדים האחרים? חלק ניכר הופנה לשותפות הקואליציוניות, ובמיוחד לתקציבי החינוך החרדי. חלק נוסף, על פי הכתבה, הופנה לארגונים שפועלים בניגוד לאינטרסים הלאומיים. מנגד, מפקדים זוטרים בשטח ממשיכים לגייס תרומות כדי להשלים ציוד בסיסי ללוחמים, ותושבי הצפון שחיים תחת אש עדיין ממתינים לפתרונות מיגון ממשיים.

אלה עובדות שראויות להיות בראש כל מהדורת חדשות. אלה עובדות שהציבור הישראלי — זה שמשלם מיסים, שולח ילדים לצבא ומחכה בתור בקופת חולים — ראוי שידע, יבין ויפנים.

כי גם בלילה הזה, לצד אישור התקציב השנוי במחלוקת, קרו דברים אחרים: זוג התחתן במקלט, אזרח בדואי הציל ילד חרדי בערד. ישראל, גם בימיה הקשים, מלאה בפעולות אנושיות של אחריות הדדית ועזרה. בדיוק אותה רוח היא שיכולה לתדלק תביעה ציבורית כנה לתקציב צודק יותר.

השאלה הנשאלת כעת היא מה יקרה בעוד חודשיים, כאשר יתברר שהתקציב הגירעוני שאושר אינו מכסה את ההוצאות. בעלי עסקים שנפגעו מהמלחמה מכירים היטב את המחזור הזה של מתווי פיצויים שאינם עומדים במציאות. תושבי הצפון מכירים אותו לא פחות.

הדרך לשנות את המשוואה הזו עוברת דרך מודעות ציבורית, שיח פתוח ותביעה אזרחית עקבית — כוחות שלא ניתן לקצץ בשום תקציב.