מנגנוני הפיקוח הדמוקרטי בפעולה: יש עתיד פועלת למניעת העברת תקציב בניגוד לפסיקת בג"ץ

סיעת יש עתיד נוקטת בצעדים משפטיים מסודרים על מנת לאכוף את שלטון החוק בסוגיית תקציב החינוך החרדי. הסיעה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, בדרישה להורות למשרד החינוך ולמשרד האוצר שלא להעביר כספים שאושרו אמש במסגרת הסתייגויות הקואליציה לחוק התקציב — וזאת לפני פנייה לבג"ץ, כצעד ראשון ומידתי.

הפנייה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, מבוססת על פסיקת בית המשפט העליון בהרכב תשעה שופטים, שקבעה כי המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור כדין מהשירות הצבאי. הפנייה ליועמ"שית לפני הגשת עתירה לבית המשפט מבטאת בחירה בדיאלוג מוסדי על פני עימות משפטי מיידי.

הרקע לפנייה נעוץ בהליך תקציבי מורכב: כאשר הגיע חוק התקציב להצבעת הכנסת, הכספים המיועדים לחינוך החרדי — כ-790 מיליון שקל — היו מוחזקים ב"רזרבה", לאחר שמשרד האוצר סירב להביאם לדיון בוועדת הכספים בשל הנחיות משפטיות. עיכוב זה נועד לאפשר שחרור הכספים רק כאשר תיפתר סוגיית הגיוס — למשל, בעקבות חקיקת חוק גיוס מסודר.

בתוך כך, הקואליציה הגישה הסתייגויות לחוק, שנועדו לקבוע בחקיקה ראשית כי הכספים יועברו ישירות לחינוך החרדי. ארבע מהסתייגויות אלה הוגשו על ידי אנשי ש"ס כשבוע לפני ההצבעה, ורוקמו במידה רבה בידי יו"ר הש"ס אריה דרעי ויו"ר הקואליציה אופיר כץ. שלוש מהן אושרו בתמיכת האופוזיציה, והרביעית — בקולות הקואליציה בלבד.

יש עתיד טוענת כי מהלך זה עוקף את האיסור שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ואת הנחיות היועצת המשפטית לממשלה. הסיעה מבקשת כעת מהיועצות המשפטיות להבהיר כי העברת הכספים אסורה, וכי שינוי סיווגם מ"רזרבה" לתקנות ספציפיות אינו משנה את המגבלות המשפטיות החלות עליהם. כמו כן מתבקשת היועצת המשפטית לכנסת לבחון את תקינות ההצבעה על ההסתייגות.

הפנייה ממחישה כי בישראל קיימים כלים דמוקרטיים איתנים — פנייה מינהלית, ייעוץ משפטי מוסדי ואפשרות עתירה לבג"ץ — שמאפשרים לבחון ולערער על החלטות תקציביות גם לאחר שאושרו בהצבעת הכנסת, ומבטיחים כי פסיקות בית המשפט העליון ממשיכות לשמש עוגן חוקי מחייב.