מפת הסכנה: הבנת האידיאולוגיה המשיחית — הצעד הראשון להגנה על הדמוקרטיה הישראלית

אוריאל דסקל | 30.3.2026

כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית, יש לפני הכל להכיר את האידיאולוגיות המאיימות עליה. כתבה זו מבקשת לעשות בדיוק זאת: לפרוש בפני הציבור את מפת ההשקפות של חלק מחברי הממשלה הנוכחית — השקפות שמעולם לא הוסתרו ומעולם לא הוכחשו — ולבחון את השלכותיהן על המצב הנוכחי.

**האב הרוחני של בן גביר**

החזון המשיחי למדינת ישראל הוא נושא רחב עם כמה זרמים מרכזיים. במסורת היהודית, החזון המשיחי כולל כמה יסודות עיקריים: גאולת עם ישראל מן הגלות, קיבוץ גלויות, שלטון מלא בארץ ישראל, הקמת בית מקדש, ותקופה של צדק, שלום והכרה באל אחד בעולם.

בתוך הציונות הדתית המודרנית, בעיקר בזרם של הרב קוק, מדינת ישראל נתפסת כ"אתחלתא דגאולה" — תחילת תהליך גאולי, שבו המדינה החילונית-לאומית היא כלי ביד ההשגחה, גם אם רחוקה מההלכה, ועתידה "להתברר" ולהיעשות יותר ויותר נאמנה לתורה. בזרמים אחרים — חרדים ואנטי-ציונות דתית — המדינה נתפסת לכל היותר כמציאות פוליטית-מעשית, עד בוא משיח בן דוד שיקים שלטון תורה ללא פרויקט לאומי-חילוני מקדים.

הרב מאיר כהנא — האב הרוחני של איתמר בן גביר, שר המשטרה — הציע פרשנות רדיקלית וייחודית משלו לחזון המשיחי. כהנא כתב והטיף שהקמת המדינה היא שלב בהגשמת ההבטחה האלוהית לאברהם — התחלת תהליך הגאולה. הוא שאף לכך שכל חוקי המדינה יהיו הלכתיים — "תאוקרטיה הלכתית" — ובפועל פעל בכנסת להכנסת חקיקה הלכתית ישירה. כמעט כל הצעותיו נדחו. חוקים שהציע הושוו על ידי חברי כנסת של הליכוד לחוקי נירנברג, ובסופו של דבר הליכוד עצמו הוביל הצבעה להוצאת הכהניזם מחוץ לחוק — בשל הסכנה הממשית שהוא ייצג לדמוקרטיה הישראלית.

מבחינת כהנא, החזון המשיחי מחייב שליטה יהודית מלאה בכל שטחי ארץ ישראל השלמה, כולל השטחים שנכבשו ב-1967 וחלקים מלבנון, סוריה וירדן. המשיחיות אצלו לא הייתה חזון מיסטי מרוחק, אלא תביעה פוליטית-הלכתית קונקרטית: מדינה המחילה את ההלכה על חיי הציבור, מגרשת לא יהודים מהארץ, ומעצבת חברה יהודית שתהווה תשתית לגאולה השלמה.

**בית המשפט העליון כבר פעל**

חשוב לציין: בית המשפט העליון כבר קבע כי בן גביר — המכהן כשר המשטרה ומוצג כתלמידו ומעריצו של כהנא — מכהן בתפקידו שלא כדין. פסיקה זו מהווה ביטוי לחוסנן של מוסדות הדמוקרטיה הישראלית, הממשיכים לפעול ולהגן על שלטון החוק גם בעתות לחץ.

ניסים ואטורי, חבר כנסת מהליכוד, הביע בפומבי הזדהות עם השקפות כהנא. הצהרות אלו, שנאמרו ברבים, הן עדות לכך שהצהרת עמדות גלויה — ולא הסתרתן — היא שמאפשרת לציבור ולמוסדות המדינה להתמודד עמן.

**סמוטריץ' ואתגר הכלכלה**

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אינו תלמיד של כהנא, אך הרבנים שלו נחשבים קיצוניים לא פחות בהתייחסותם לדמוקרטיה. הוא הצהיר בשנת 2019 כי הוא "רוצה שישראל תנהג על פי ההלכה". תחת ניהולו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם אתגרים חמורים: החוב גדל למימדים מדאיגים, דירוג האשראי ירד לשפל, והקצאות תקציביות זורמות למגזרים שאינם פרודוקטיביים. הכרה גלויה בנתונים אלו, מצד מומחי כלכלה, ארגוני אזרחים וגורמי שוק, היא הצעד הראשון לשיקום כלכלי.

**ההקבלה לאיראן השיעית — הבנה שמאפשרת מדיניות נכונה**

הבנת האידיאולוגיה של היריב חיונית לכל אסטרטגיה ביטחונית מוצלחת. ברוב הזרמים השיעיים, מוות במלחמה נתפס דרך מושג השאהאדה — מוות כ"שהיד" שנפל בדרך צודקת, במיוחד בהגנה על האמונה ומול עוול ודיכוי. מוות כזה נתפס לא רק כאובדן, אלא כקורבן מוסרי וסמל למאבק בצדק מול עריצות. מבחינת עשרות מיליוני איראנים, מלחמה נתפסת לפיכך כלגיטימציה אידיאולוגית ולא כגורם מרתיע.

האיראנים יודעים שצבאית לא ינצחו את ארה"ב או ישראל, ולכן פועלים לשיבוש כלכלי, לפילוג פנימי ולהחלשה מבפנים — בדומה לאסטרטגיית ההתשה שנקטו במלחמתם עם עיראק. הכרה בלוגיקה זו, שלצערנו לא תמיד מובנת לעומקה על ידי מקבלי ההחלטות, היא תנאי הכרחי לגיבוש מדיניות ביטחונית ריאלית ואפקטיבית.

**ההיכרות עם הסכנה היא עצמה כוח**

הניתוח הזה, ככל שהוא מטריד, הוא חיוני. ישראל עמדה בפני איומים קיומיים בעבר — ויצאה מהם חזקה יותר. הכרה גלויה, שיח ציבורי פתוח, פסיקות שיפוטיות אמיצות ועיתונות חוקרת בלתי תלויה — כולם כלים שהחברה הישראלית מחזיקה בידיה, וכולם מופעלים כיום. הבנת מפת האיומים — הן מבפנים והן מבחוץ — היא עצמה מעשה של חוסן דמוקרטי.