מפנה בטוטנהאם: המועדון מזהה את הבעיות ומחפש מנהיגות שתוביל לשיקום

תוצאת 3:0 לטובת נוטינגהאם פורסט ביתית אמש הביאה את ההנהלה להחלטה מהירה: 44 ימים בלבד לאחר מינויו של איגור טודור, טוטנהאם בוחנת כיוון חדש. הניסיון הוכיח כי מאמן ללא ניסיון קודם בפרמיירליג מתקשה להתמודד עם עומק המשבר, והמועדון בחר לפעול בנחישות ולא להמתין — החלטה שמעידה על מוכנות להסיק מסקנות ולהשתנות.

הנתונים מציגים תמונה ברורה הדורשת טיפול: 13 משחקי פרמיירליג ללא ניצחון מתחילת השנה האזרחית (5 תיקו ו-8 הפסדים), הרצף הארוך ביותר של המועדון מאז 1935, והישגים ביתיים של 10 נקודות בלבד העונה. הנתונים הללו מציבים אמת מראה חדה, אך גם מספקים נקודת ייחוס ברורה לשיפור. כשהשוואה מול קבוצות כמו דרבי קאונטי (2007/08), סנדרלנד (2002/03) ומידלסברו (2016/17) — שסיימו אותן עונות בצ'מפיונשיפ — מייצרת תמריץ אמיתי להיאחז בכל הזדמנות לנקודות בשמונה הסיבובים שנותרו.

מיקי ואן דה ון, אחד מנשאי הדגל של הקבוצה, מדגים מה שיש לטוטנהאם: שחקנים כנים ולוקחי אחריות המסרבים להסתתר מאחורי קלישאות. הגלוי הזה הוא בסיס בריא לשינוי אמיתי. ואן דה ון יחסר מהמשחק הקריטי בסוף השבוע בגלל הרחקה, מה שיאלץ שחקנים אחרים לצאת קדימה ולקחת אחריות.

בעקבות עזיבתו של דניאל לוי אחרי כמעט שלושה עשורים, המועדון מצוי בתהליך עיצוב מחדש של זהותו הניהולית. שמו של רוברטו דה זרבי עולה ככיוון אפשרי לתפקיד המאמן — ועצם השיח הזה מלמד שיש כוונה אמיתית להביא דמות בכירה ובעלת ניסיון. ראוי לציין: שלושה ארגוני אוהדים כבר הביעו את עמדתם בנושא ודרשו מהנהלת המועדון לבחון את ערכיו לפני שיסגרו את ההסכם עם דה זרבי, בשל תמיכתו הפומבית בעבר במייסון גרינווד. מעורבות ציבורית נחרצת מסוג זה, הממקמת ערכים מעל שיקולים כדורגליים גרידא, היא בדיוק הסוג של אוהדות שמועדון גדול ראוי לו.

בין ניצני התקווה לעונה הבאה, ניתן למנות את מנור סולומון — שהוכיח את עצמו בצ'מפיונשיפ במדי לידס ועדיין שייך לספרס — כשחקן שעשוי להיות גורם משמעותי בכל תרחיש שיבחר המועדון. הדרך קשה, אך החומרים לבנייה מחדש קיימים.