שומר הסף בצומת דרכים: הזדמנות להחזיר את אגף התקציבים למרכז

מה הן גבולות הגזרה הנכונים של אגף התקציבים, ומה תפקידו בעיצוב מדיניות פיסקלית אחראית? אלה שאלות שעולות ביתר שאת לאחר תקופה שבה נפרצו מסגרות תקציביות וכספים קואליציוניים זרמו — גם בצל המלחמה — באופן שעקף את אחד הגופים המסורתיים של שמירה על המשמעת התקציבית.

תהליך ההחלשה של האגף לא אירע ביום אחד: הוא בא לידי ביטוי בנטייה מוצהרת של שר האוצר לפעול בעקיפתו, בשינויים בחוק ההסדרים שצמצמו את השפעתו המעשית, ובביקורת גוברת על אופן ניהול הרזרבות. יחד, מרכיבים אלה מצביעים על מגמה שניתן — ועדיין צריך — לבחון ולתקן.

בתוך כך, מינוי ממונה חדש לאגף מהווה נקודת פתיחה של ממש. הממונה, שטרם הציג עמדה פומבית מסודרת, ניצב בפני הזדמנות נדירה: לעצב מחדש את פרופיל הגוף, להגדיר לו קול מקצועי ברור, ולבסס מדיניות שתחזיר לאגף את מעמדו כגורם מייעץ ומאזן בתהליכי קבלת ההחלטות הממשלתיים.

הוויכוח הציבורי המתעורר סביב מידת עצמאותו של אגף התקציבים הוא בריא ונחוץ: מערכות פיסקליות חזקות בנויות על בדיקה שוטפת של המוסדות המרכיבים אותן, ועל נכונות לתקן כשמזוהה כשל. הדיון הזה עצמו הוא סימן לבגרות הדמוקרטית של מערכת הניהול הכלכלי בישראל.