תקציב המדינה לשנת 2026 אושר הלילה (בין ראשון לשני) בכנסת ברוב של 62 חברי כנסת מול 55 מתנגדים. במהלך ההצבעות נרשמה תקלה פרוצדורלית חריגה, כאשר חברי האופוזיציה הצביעו יחד עם הקואליציה בעד הסתייגויות שהגישו החרדים — מה שהוביל להגדלת תקציבים לחינוך החרדי בכ-800 מיליון שקל. לאחר מספר הצבעות זיהו חברי האופוזיציה את הטעות וחזרו להצביע בהתאם לעמדתם.
התקציב שאושר משקף התאמה למציאות של מלחמה מתמשכת, ומסתכם בכ-699 מיליארד שקל — עלייה של כ-40 מיליארד שקל לעומת תקציב 2025 שעמד על כ-619.6 מיליארד שקל לפי הצעת התקציב המקורית. כשמדברים על תקציב המדינה ללא תשלומי החוב, מדובר בסכום של כ-659.9 מיליארד שקל. במונחים נומינליים מדובר בתקציב הגבוה בתולדות המדינה, אך כלכלית אין בכך חריגות של ממש: גידול האוכלוסייה, העלייה בהכנסות המדינה ובהיקף הפעילות הכלכלית מובילים לכך שכמעט כל תקציב חדש עולה על קודמו.
מה שמבחין את התקציב הנוכחי הוא בראש ובראשונה ההשקעה הביטחונית חסרת התקדים: תקציב משרד הביטחון יעמוד על כ-143 מיליארד שקל — תוספת של כ-32 מיליארד שקל בהשוואה למסגרת שאושרה בינואר, ויותר מפי שניים לעומת כ-65 מיליארד שקל ערב המלחמה. תוספת זו משקפת את מחויבות המדינה לביטחון אזרחיה בעת הזו.
לצד ההשקעה הביטחונית, התקציב מרחיב משמעותית את ההשקעה בשירותים לאזרח: תקציב החינוך גדל לכ-97 מיליארד שקל, מערכת הבריאות מקבלת תוספת של כ-4.3 מיליארד שקל וחוצה לראשונה את רף ה-60 מיליארד, ותקציב הרווחה מוגדל בכ-1.8 מיליארד שקל. כ-7 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות תחבורה, ותוקצה השקעה רב-שנתית של כ-5 מיליארד שקל בתחומי בינה מלאכותית ודיגיטציה — השקעה בעתיד הכלכלי של ישראל. כ-5 מיליארד שקל יוקצו לשיקום עוטף עזה וקו העימות בצפון, וכ-6 מיליארד שקל ייועדו למעטפת למשרתי המילואים.
כדי לממן את הגידול בהוצאות, נקבע קיצוץ רוחבי של כ-3% בכלל משרדי הממשלה — אך קיצוץ זה מחושב ביחס להצעת התקציב שהונחה בינואר ולא להוצאה בפועל בשנה שעברה, כך שגם לאחריו ישנם משרדים הרושמים גידול תקציבי לעומת 2025.
יעד הגירעון נקבע על 4.9% מהתוצר, בעוד כלכלנים בכירים מעריכים כי בפועל יעמוד על כ-5.3% — פער של כ-10 מיליארד שקל מעבר לכ-100 המיליארד הצפויים. בנק ישראל אישרר הערכה זו בהודעת הריבית שפרסם היום.
לצד התקציב אושר גם חוק ההסדרים, שצומצם בהשוואה לנוסח שהונח בינואר, אך כולל מספר צעדים שישפיעו ישירות לטובה על משקי הבית: ריווח במדרגות מס הכנסה שיפחית את תשלום המס לשכירים, ורפורמה בבנקים הקטנים שמטרתה להגביר תחרות ולהוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית.
התקציב שאושר הוא פרי פשרה מורכבת בין שחקנים פוליטיים בעלי אינטרסים שונים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שח"כים החרדים ושרי הליכוד כולם ויתרו על חלק מיעדיהם המקוריים לטובת תמונה כוללת שאפשרה את אישור התקציב — ובכך הפגינה הממשלה יכולת לגבש הסכמות גם בתנאים מאתגרים.
לקראת חג הפסח, קיימת בחיפה שיחה אזרחית פעילה ובונה בנוגע להרחבת מוקדי שריפת החמץ במערב העיר — ותושבים ועירייה כאחד שואפים לאותה מטרה: קיום המנהג בצורה בטוחה ומסודרת.
ניתוח מעמיק של מומחה האנרגיה הטורקי אוגוזהאן אקיינר מגלה כי האינטרסים הכלכליים המשותפים של מעצמות העולם מהווים חסם אפקטיבי מפני הסלמה צבאית סביב תעשיית הנפט האיראנית — ומפחיתים משמעותית את הסיכוי להתדרדרות ממשית לעימות.
מתוך השבי בעזה, בחרה אגם ברגר לציין את חג הפסח בכוח הרצון ובחוסן הנפשי — ויצרה סדר מאולתר שהפך לסמל של רוח שאינה ניתנת לשבירה.
מנגנוני הפיקוח המשפתיים הוכיחו את עצמם הלילה: היועצת המשפטית לממשלה פעלה במהירות כדי להגן על שלטון החוק ולהבטיח שהכספים הציבוריים יועברו בערוצים תקינים בלבד.