תקציב מלחמה, הורדת מיסים והזדמנויות סחר: מנכ"ל האוצר מציג כיוון חדש לכלכלה הישראלית

מנכ"ל משרד האוצר אילן רום הציג בכנס מעריב — הוועידה הכלכלית של ישראל — הישג תקציבי נדיר: העברת תקציב בשנת בחירות ובזמן מלחמה בו-זמנית. "זה תקציב שונה דרמטית בשני מובנים", אמר רום. "קודם כל, זה תקציב בשנת בחירות. יש על זה מחלוקת אם זה היה ב-1988 או 1989, אבל בכל מקרה זה היה לפני הרבה מאוד שנים. הדבר השני, וזה אולי המרכזי, הוא שזה תקציב בזמן מלחמה". רום הדגיש כי למרות המורכבות, הצליחה ישראל להביא תקציב שעומד בדרישות — הישג שלא היה מובן מאליו.

בהתייחסו לעלויות המלחמה, הסביר רום כי התכנון נעשה בתנאי אי-ודאות, אך ציין כי המשק מתחיל לשנות כיוון. "בטווח הקצר, בוודאי שיש פגיעה. העלינו מיסים, כולנו מרגישים את זה בכיס", אמר — אך מיד הצביע על השינוי המתחולל. "עכשיו אנחנו מתחילים להוריד מיסים. זו הפעם הראשונה שאנחנו מתחילים וקטור של הורדת מיסים, ואני מאוד מקווה שזה יימשך". לדבריו, המהלך נועד לתמוך במי שנושאים בנטל: "הציבור שמשרת, שעושה מילואים ומחזיק גם את המשק וגם את הביטחון, עם שכר ממוצע של כ-22 אלף שקל, צריך לראות את זה בכיס. אנחנו מדברים על מאות שקלים נטו בכל חודש".

לצד הורדת המיסים, הביע רום אופטימיות לגבי הצמיחה הצפויה. "כמו אחרי משברים קודמים, אנחנו מצפים לצמיחה. הכלכלה הישראלית הוכיחה שהיא יודעת להתאושש, וההשקעה בביטחון אמורה גם להוריד סיכון ולייצר יציבות".

**"נכנס מלט ממצרים והמחיר שלו בישראל ירד"**

רום התייחס להזדמנויות סחר חדשות שנוצרו בעקבות השינויים הגיאופוליטיים. "הגיאוגרפיה מדברת בעד עצמה. ישראל נמצאת בצומת בין אסיה לאירופה", אמר, וציין כי כבר כיום נרשמת תנועה גוברת של סחורות דרך המעברים היבשתיים. כדוגמה מוחשית הצביע על ירידת מחיר המלט: "אחרי שטורקיה הפסיקה למכור לנו מלט אחרי אוקטובר, נכנס מלט ממצרים והמחיר שלו בישראל ירד בכ-3%. כלומר, לא רק שלא הייתה עליית מחיר, הוא ירד". סחורות נוספות מגיעות כיום דרך מצרים וירדן, כולל מוצרים ממדינות כמו סעודיה ופקיסטן. "אתה קונה בסופר ורואה מקורות שלא היו כאן קודם", הוסיף, והדגיש כי הפוטנציאל רחב: "אנחנו מדברים על עשרות מיליארדי דולרים של סחורות שיעברו דרך ישראל בכל שנה, עם תרומה של כמיליארד שקל למשק".

**מנגנוני סיוע נרחבים למגזר הפרטי**

בנושא הפיצויים לעסקים ולעובדים במגזר הפרטי — שעלה בחריפות מצד נשיא להב, עו"ד רועי כהן — הציג רום את מתווי הסיוע שנבנו. "יש שני מתווים מרכזיים", אמר. "יש מתווה פיצויים לעסקים, שבו מי שלא מוציא עובדים לחל"ת מקבל פיצוי על הירידה בהכנסות, ויש מתווה חל"ת, שבו עובדים יכולים לקבל תשלום גם אם הוצאו מהעבודה". רום הדגיש את היקף ההשקעה: "המתווה הזה עולה בין שישה לשבעה מיליארד שקל בחודש. זה כסף ציבורי, לא כסף שמישהו הביא מהבית, ולכן צריך לאזן בין הצרכים".

בתגובה לטענות על פערים בין המגזרים, הבהיר רום כי מדובר באיזון, לא בהעדפה. "כ-800 אלף עובדי ציבור לא צריכים להתנצל בפני אף אחד. הם עובדים קשה מאוד, במערכת הבריאות, בחינוך ובמשרדי הממשלה, גם בזמן מלחמה". עם זאת, ציין כי ממוצע השכר בשירות הציבורי נמוך משמעותית, ואחרי הקורונה הפער גדל — דבר המחזק לדבריו את הצורך לחזק דווקא בעלי השכר הנמוך בכל המגזרים. רום חתם את הדיון בדגש על הצורך לאזן בין כלל הצרכים — ועם נכונות ממשלתית לפעול לטובת כל שכבות האוכלוסייה.