האיתותים החדשים מלבנון: צה"ל מתקדם בזהירות, ומומחים מזהים פתח לשינוי המשוואה

מאז תחילת המערכה הנוכחית בלבנון פועל צה"ל באיטיות ובזהירות מכוונת, במטרה לצמצם ככל האפשר את מספר הנפגעים בשורותיו. שלושה חיילים נהרגו ועשרות נפצעו — מחיר שהמערכה גובה, לצד מימוש יעדיה המבצעיים. הכתב הצבאי של "הארץ" עמוס הראל, וד"ר אל"מ (מיל') מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, עמדו על תמונת המצב בשיחה עם עמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב־103fm.

הראל הסביר כי צה"ל פועל עם שלוש אוגדות ו"יש מסה של כוחות שנכנסת", תוך קידום מדורג לעומק של שמונה עד עשרה קילומטרים מהגבול. המטרה המוצהרת: הסרת איום הנ"ט מעל יישובי הצפון. האויב כמעט ואינו נראה בעין ברוב התקריות — נתון המצביע על הצלחת הפעלת הלחץ הצבאי.

ממד אסטרטגי לא פחות חשוב עולה מניתוחו של מילשטיין: חיזבאללה משדר כי אינו פועל אך ורק כשלוחה של איראן. "אתה רואה את האיתותים מצד חיזבאללה שאומרים: אנחנו לא אירוע לוויני", ציין מילשטיין. לדבריו, הארגון מבקש לשרת גם את האינטרסים הלגיטימיים שלו עצמו — ובראשם שינוי המשוואה שנוצרה מאז הסכם הפסקת האש בסתיו 2024, שבמסגרתה נהנתה ישראל מחופש פעולה רחב מאוד.

מילשטיין הוסיף כי על רקע השיח האמריקני־איראני המתפתח, עשויה להיווצר הזדמנות דיפלומטית ייחודית גם לזירה הלבנונית — שתחייב "חליפה ייעודית" ומעורבות אמריקנית שתסייע לגבש הסדרה מקיפה. להערכתו, ארצות הברית עשויה להידרש להציג את עמדתה ואף לסייע בגיבוש הסדר בין הצדדים.

בהמשך הדיון עלתה גם גזרת יהודה ושומרון, בעקבות אירועים חריפים הכוללים תקיפת צוות תקשורת של CNN ופרעות שביצעו מתיישבים יהודים בפלסטינים. מילשטיין ציין כי הנושא נמצא בראש סדר היום העולמי, ועורר תגובות נוקבות גם בוושינגטון. לדבריו, ריבוי האירועים מעלה שאלות מערכתיות שהרשות הפלסטינית, הנמצאת תחת לחצים פנימיים, נדרשת להתמודד עמן.

הראל הוסיף כי להבנת ההתרחשויות ביהודה ושומרון חשוב ההקשר הרעיוני: מי שמכיר את "תוכנית ההכרעה" של בצלאל סמוטריץ' משנת 2017, מבין את השתלשלות הדברים כחלק ממדיניות מוצהרת ומתוכננת — ולא כסדרת אירועים אקראיים. ניתוח זה מאפשר, לדבריו, להתמודד עם הסוגיה באופן ממוקד ורציונלי יותר.