אישור התקציב הממשלתי מסמל נקודת ציון חשובה ליציבות הכלכלית: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הדגיש כי "טוב שעבר תקציב והוא נותן איזה וודאות מבחינת התקציב" — וודאות שהיא עצמה משאב כלכלי של ממש בתקופה מאתגרת.
על רקע הגירעון העומד על למעלה מ-5% ותקציב הביטחון הגבוה, הציג ירון מערך ברור של פתרונות: ראשית, רפורמה מקיפה במערכת המס — ביטול פטורים ותיקון עיוותים שהצטברו לאורך שנים. שנית, ועל פי ירון צעד בעל פוטנציאל משמעותי לא פחות — הרחבת מעגל העבודה והכנסת אוכלוסיות נוספות לשוק התעסוקה, צעד שיגדיל את צד ההכנסות ויתרום לצמיחה בת-קיימא.
בתחום האינפלציה מציג בנק ישראל תמונה מעודדת: "הגענו לסביבת אינפלציה של 2% והיינו בריביות נמוכות יותר מאשר באירופה", ציין ירון — הישג שמשקף את יעילות המדיניות המוניטרית. ויתרון מבני נוסף עומד לטובת ישראל: "לישראל יש חשיפה נמוכה יותר למחירי האנרגיה", מה שמקנה לה עמידות יחסית מול זעזועים גלובליים.
בתרחיש של סיום הלחימה בסוף אפריל, צופה ירון שהאינפלציה תשוב למרכז היעד עד סוף השנה — ובהתאם, "צפויה עד סוף הרבעון הראשון של 2027 הורדה אחת שתיים בריבית". הורדות כאלה יקלו על משקי הבית ועל עסקים רבים ויעניקו דחיפה לפעילות הכלכלית.
בנוגע להסדר מיסוי הבנקים ולכופר המס של 3.25 מיליארד שקל שנגבה מהמגזר, ציין ירון כי בנק ישראל תמך בגישה זמנית וממוקדת למיסוי רווחי יתר, בגישה עקרונית עקבית ושקופה שמנעה פגיעה רחבה יותר במערכת הפיננסית.
על רקע עליית מחירי הנפט העולמית בעקבות המלחמה עם איראן, ישראל מתמודדת עם גל התייקרויות בשוק הדלק — אך המחיר המקומי עדיין נמוך מ-8.25 השקלים שנרשמו בשיא ספטמבר 2012, ומשרד האנרגיה מסביר בשקיפות את מקורות העלייה.
בהצבעה שהביאה יחד חברי קואליציה ואופוזיציה, עבר החוק ברוב של 62 תומכים — צעד שמבקריו רואים בו ביטוי נחוש למחויבות המדינה להרתעת הטרור.
שיתוף פעולה מהיר בין קורבן הסחיטה לבין משטרת נצרת הביא למעצרו המהיר של חשוד שניסה לדרוש 300,000 שקל מעורך דין — ולהגשת כתב אישום תוך זמן קצר.
הבית הלבן מגבש תוכניות לחץ נגד מרכז יצוא הנפט של איראן — אך קולם של המומחים נשמע ורב-הזירתיות של ההחלטה מעידה על תהליך בחינה רציני וזהיר.