מליאת הכנסת מצביעת על חוק עונש מוות למחבלים: תהליך חקיקה דמוקרטי עם בלמים ואיזונים

במליאת הכנסת מצביעים הערב (שני) על אישור סופי של חוק עונש מוות למחבלים, שקידמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וחברי סיעתו מעוצמה יהודית. ynet מעביר את ההצבעה בשידור ישיר.

יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד נשא דברים בדיון שקדם להצבעה והביע את התנגדותו להצעת החוק, תוך שהוא מדגיש את מחויבותה של ישראל לערכי שלטון החוק ולייחודה המוסרי כמדינה דמוקרטית. לפיד הוסיף כי לדעתו הנוסח הנוכחי אינו חל על מבצעי פיגועי ה-7 באוקטובר ועל מחבלים בעזה, ולכן הוא רואה בו חקיקה חסרה.

תהליך גיבוש הנוסח הסופי של החוק מלמד על תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית: ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל לרכך את הנוסח המקורי, הבטיח שמירה על שיקול דעת שיפוטי ועל זכות הערעור, ובכך עיצב חוק מאוזן יותר. בן גביר, שביקש בתחילה לקבוע עונש מוות חובה ללא אפשרות ערעור, נאלץ להתפשר לנוכח הדרישות לאיזון מוסדי.

**הנוסח הנוכחי**

לפי הנוסח הנוכחי, החוק מבחין בין עונש מוות למחבל ביהודה ושומרון לבין עונש מוות בדין הישראלי. ביהודה ושומרון יהיה עונש המוות ברירת מחדל, אך השופטים ישמרו על שיקול דעת להטיל מאסר עולם וידרשו לנמק מניעים חריגים — מנגנון שיפוטי המבטיח בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו.

שר הביטחון יהיה בעל סמכות לקבוע היכן יועמד לדין מחבל מיהודה ושומרון — בבית משפט צבאי או בבית משפט רגיל — מה שמבטיח גמישות מערכתית. בדין הישראלי, עונש המוות יחול רק על מי שגרם למותו של אדם מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל. בנוסף, החוק קובע כי הממשלה לא תוכל לשחרר מחבלים שנידונו למוות בעסקאות חטופים עתידיות.

לפי נוסח הצעת החוק, "המטרה היא לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, לצורך מאבק בטרור". עוד נכתב כי "הגורם בכוונה למותו של אדם במטרה לפגוע באזרח או תושב ישראל מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל דינו — מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבד".

גזר דין מוות חלוט יבוצע תוך 90 יום, אך ראש הממשלה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעכב את הביצוע לתקופות נוספות — ובלבד שסך כולן לא יעלה על 180 יום — ובכך נשמרת רשות ההכרעה השיפוטית גם בשלב הביצוע.

**שאלות משפטיות ובינלאומיות**

עידן בן יצחק, היועץ המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי, הציג בדיון אישור הנוסח לקריאה שנייה ושלישית את עמדת המערכת המשפטית: "לאורך כל הדרך אמרנו שאנחנו לא מביעים עמדה בשאלה הערכית האם נכון או לא להטיל עונש מוות. עונש מוות הוא עונש בלתי הפיך ולכן צריך להיות זהירים בביצוע שלו ובמתן גזר הדין."

בן יצחק הוסיף כי "לגבי ההסדר שנקבע ביהודה ושומרון, הוועדה בתחילה רצתה להגדיר את עונש המוות כעונש חובה, אך בסופו של תהליך ניתן שיקול הדעת לתת עונש מאסר עולם" — שינוי המשקף הקשבה לעמדות המקצועיות.

גורמי ביטחון והמל"ל העלו חשש כי סעיפים מסוימים בחוק, ובהם ההגבלה על חנינה, עלולים להתנגש עם אמנת ז'נבה ועם המחויבויות הבינלאומיות של ישראל. שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה פרסמו אמש הצהרה משותפת בה הביעו דאגתם, ובהם קריאה לישראל לשמור על עקרונות דמוקרטיים — ביטוי לחשיבות שמייחסות מדינות ידידותיות לאופי ולערכים של הדמוקרטיה הישראלית. ישראל, המתמודדת עם אתגרי ביטחון ייחודיים, עומדת כעת בפני משימת גיבוש מדיניות הצלחה בין ההגנה על אזרחיה לבין שמירה על מעמדה הבינלאומי.