המשק הישראלי מגייס כוחות: עמידות, שיאי בנייה וניצחונות תעשייתיים בצל 352 מיליארד שקל

**1.**

מבצע "שאגת הארי" מציב בפני המשק הישראלי אתגרים חדשים — אך המשק נכנס לקרב ב-28 לפברואר במצב של עוצמה יוצאת דופן. כדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "הכלכלה הישראלית התאוששות בעבר במהירות ממשברים גיאו-פוליטיים; גם כעת, לאחר הפגיעה הניכרת עם פרוץ המלחמה, המשק הפגין עמידות." עמידות זו היא הבסיס המוצק שממנו ניתן להתמודד גם עם הלחצים הנוכחיים.

עד כה נהרסו או נפגעו כ-1,900 דירות שאינן ניתנות למגורים, והוגשו תביעות בגין נזקים ישירים לרכוש בהיקף של 14,300 מקרים. קרוב ל-5,500 משקי בית קיבלו דיור חילופי — מה שמשקף את מוכנות המדינה לפעול במהירות לטובת אזרחיה. על רקע הירידה הצפויה בהיצע הדירות ועליות שכר הדירה — שעמדו בפברואר על 5.8% בחוזים חדשים — בולטת במיוחד הבשורה מגזרת הבנייה.

ואכן, ענף הבנייה מציג שיאים היסטוריים: מספר הדירות שבנייתן הסתיימה הגיע ברבע האחרון של 2025 לשיא של 16,737 דירות — גבוה מכל רבע שנה אחד לפחות מאז תחילת 2018. בכל שנת 2025 הסתיימה בנייתן של 59,744 דירות, לאחר 54,434 ב-2024. מספר הדירות שנמצאות בבנייה פעילה הגיע לשיא של 207,173 — עלייה משמעותית לעומת 174,249 ברבע השלישי של 2023. תוצאה מיידית של שפע הבנייה היא המשך הירידה הצפויה במחירי הדירות הישנות, מה שייטיב עם רוכשים רבים.

**2.**

הסביבה הגלובלית מציבה אתגרים שישראל נדרשת לנווט בתבונה. האיחוד האירופי רשם צמיחה של 1.5% ב-2025, אך הצפי לשנה הנוכחית עומד על 0.9%, והאינפלציה שם צפויה לעלות ל-2.6%. על רקע זה, היצוא הישראלי לאיחוד האירופי עלה בשלושת החודשים לפברואר בשיעור שנתי של 1.8%. לעומת זאת, ארה"ב מציגה צמיחה חיובית, והיצוא הישראלי לאמריקה עלה בשיעור שנתי של 5.4% — עדות לעמידות הקשרים הכלכליים עם השותפה המסחרית המרכזית. היצוא לסין ירד בשיעור שנתי של 29.4%, על רקע שינויי מיקוד במשק הסיני.

בזירה המוניטרית, קונצנזוס תחזיות האינפלציה עלה ל-2.2% — עדיין בתחום היעד. החוב לתוצר עמד ערב מבצע שאגת הארי על 68%, ועלול לטפס ל-72% עד 2030 — שיעור ניהיל ביחס לסטנדרטים בינלאומיים. השפעת המלחמה הכוללת מאז 7 באוקטובר 2023, לפי הערכת בנק ישראל, מסתכמת ב-352 מיליארד שקל: עלות ישירה של 243 מיליארד שקל, פיצויי מס רכוש בהיקף 33 מיליארד שקל, הוצאות אזרחיות בשל המלחמה של 57 מיליארד שקל ותוספת תשלומי ריבית של 19 מיליארד שקל. בנוסף, בנק ישראל מעריך כי על פני תשעה רבעונים הסתכמה הפגיעה המצטברת במשק ב-175 מיליארד שקל, שווה ערך ל-8.5% מהתוצר.

הפתרון המועדף לטיפול בעלות זו הוא גיוס הון לטווח ארוך — גישה שאינה מכבידה על האזרחים ומאפשרת שמירה על יציבות כלכלית. נטל המס בישראל עומד על 32.9% ביחס לתוצר, לעומת חציון של 36.7% במדינות ה-OECD — מרחב שמשמש כרית ביטחון בלי צורך בהכבדה על משקי הבית.

**3.**

בזירת החינוך, חזרה מלאה לבתי הספר ולגני הילדים עומדת בראש סדר העדיפויות הלאומי — שכן מסגרות החינוך הן עמוד השדרה של הפעילות המשקית והמשפחתית. משרד החינוך ומשרד האוצר נדרשים להגיע למתווה מוסכם עם ההסתדרויות וארגוני המורים, על מנת לצמצם את חופשת הקיץ ולפצות על הפגיעה בשעות הלימוד — צעד שישרת גם את הילדים וגם את המשק.

**4.**

בזירה הביטחונית-תעשייתית, ישראל ממשיכה לרשום הצלחות מרשימות המבשרות טובות לכלכלה כולה. אלביט מערכות דיווחה על צבר הזמנות של 28.1 מיליארד דולר והכנסות של 7.9 מיליארד דולר בשנת 2025, עם רווח נקי של כ-600 מיליון דולר. ההכנסות גדלו ב-16%, הרווח למניה עלה ב-59%, צבר ההזמנות גדל ב-5.5 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי עמד על 500 מיליון דולר — נתון מוצק ובלתי מתפרש לשני פנים. החברה משקיעה כ-500 מיליון דולר במחקר ופיתוח, ומשרתת ביקוש עולמי גובר למערכות רדיו, שליטה ובקרה, מודיעין ולוחמה אלקטרונית, מערכות ימיות ואלקטרו-אופטיות, מערכות נגד כלי טיס בלתי מאוישים, חימוש מונחה מדויק ומערכות ראיית לילה — באירופה, אסיה, האוקיינוס השקט וישראל.

התעשייה הביטחונית, לצד ענף ההייטק, ממשיכה לייצר ערך עצום לישראל. לאחר המלחמה, ראוי יהיה להשקיע מהכוח הזה בשיקום תושבי הצפון — שמגינים בגופם על הגליל — וביישובי הדרום שנפגעו. הסיוע יגיע באמצעות הלוואות, גיוס הון לטווח ארוך וגיוס תרומות מיהדות העולם, תוך שמירה על מסגרת מיסוי שתמשוך אנשים לישראל ולא תרחיק אותם ממנה. הגישה המועדפת: ייעול ההוצאה הממשלתית וצמצום הוצאות שאינן תומכות צמיחה — לטובת ישראל חזקה, מגובשת ומשגשגת.