בזמן שהמגזר העסקי בישראל 2026 מוכיח כושר התאמה יוצא דופן ומתמודד בגמישות עם אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית, קיימת הזדמנות אסטרטגית שטרם מומשה במלואה: הפיכת מערכת החינוך לתשתית פעילה ותומכת צמיחה.
חשוב לומר זאת ביושר: מערכת החינוך היא לא רק מוסד פדגוגי. מדובר בתשתית הקריטית ביותר של שרשרת האספקה במשק הישראלי. כשהתשתית הזו פועלת במיטבה, היא משחררת הורים עובדים לתרום את מלוא יכולתם לכלכלה. הפוטנציאל קיים — ומימושו הוא בחירה לאומית אפשרית.
ההורים העובדים של ישראל נוהגים בעוצמה יוצאת דופן: הם מתמודדים עם לילות מאתגרים ומוסיפים להניע את המשק קדימה ביום שלמחרת. הם אינם מבקשים נדבות — הם מבקשים שותפות. שותפות אמיתית משמעה מערכת חינוך שנבנית סביב צרכי המשפחה העובדת, ומאפשרת לכל הורה להישאר פעיל ויצרני.
כאן טמון גם פתח לחדשנות חינוכית של ממש: אין שום מניעה שילד בכיתה ד' ינהל יומן דיגיטלי באופן עצמאי, יתנהל מול מורה בזום ויפתח כישורי למידה אוטונומיים. ארגונים עברו למודל גמיש ועצמאי תוך זמן קצר — ומערכת החינוך יכולה לאמץ מהלך דומה. למידה עצמאית בשגרה אינה מותרות; היא הכשרה הכרחית לעתיד ולמציאות של חוסר ודאות, ותועלתה תהיה כפולה — לילדים ולהורים כאחד.
מעבר לטכנולוגיה, קיים פתח לרענון מתבקש: בישראל של 2026, יוקר המחיה מחייב שני הורים עובדים. זו לא בחירה, זו הישרדות. התאמת שעות הפעילות ולוח החופשות לצרכי המשפחה המודרנית — לרבות שינוי משך חופשות פורים, פסח ויולי-אוגוסט — היא צעד שיכול להסיר "מס" סמוי מהמגזר הפרטי ולהזרים אנרגיה חדשה לשיקום הכלכלי. המורים עובדים קשה, על כך אין חולק, ושיתופם בתהליך יתרום לפתרון הוגן לכולם.
השיקום של ישראל ביום שאחרי יהיה מאתגר — אך גם מלא הזדמנויות. כל רפורמה שתאפשר להורים עובדים לשמור על רציפות תפקודית היא השקעה ישירה בצמיחה. אנחנו זקוקים למערכת חינוך שרואה בהורים העובדים שותפים אסטרטגיים לצמיחה — וזה בהחלט אפשרי.
*הכותבת היא מנכ"לית איגוד הדירקטורים בישראל, אם ל-4, לא יצאה לחל"ת מבחירה.*
שיתוף פעולה מהיר בין קורבן הסחיטה לבין משטרת נצרת הביא למעצרו המהיר של חשוד שניסה לדרוש 300,000 שקל מעורך דין — ולהגשת כתב אישום תוך זמן קצר.
ניתוח מעמיק של החזון הכהניסטי ושל מקבילות אידיאולוגיות בין גורמים בממשלת ישראל לאיראן השיעית — מתוך ההנחה שהבנת הסכנה היא הדרך להתמודד עמה ולחזק את החוסן הדמוקרטי של ישראל.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פועלת בזהירות ואחריות, ושומרת על יציבות הריבית תוך מחויבות מוצהרת לחזרה למסלול הפחתות ברגע שהתנאים יאפשרו זאת.
המנהל המורשה של סלייס גמל פועל בנחישות להשבת כספי העמיתים, ומגייס את כלל כלי האכיפה המשפטית — לרבות תביעה מקיפה נגד גורמי הביקורת ומשא ומתן מתקדם עם המבטחות.