שבוע אחרי שלבנון נקטה צעד דיפלומטי חסר תקדים כמעט בעוצמתו — הכרזת שגריר איראן בביירות, מוחמד רזא שיבאני, כ"פרסונה נון גרטה" והוצאת צו לגירושו עד ה-29 במרץ — מתחדד תמונת המציאות הפוליטית המורכבת שעם מוסדות המדינה להתמודד איתה.
הצעד עצמו היה מרחיק לכת: משרד החוץ הלבנוני שלל את מעמדו הדיפלומטי של השגריר האיראני ועמד על גירושו במועד מוגדר. היה בכך מסר ברור — בביירות שאפו להציב גבול חד יותר למעורבות האיראנית ולעצב מחדש את מרחב הריבונות הלבנוני. מדובר בהצהרת כוונות שמדינות רבות באזור אינן מעיזות להשמיע בקול רם.
אלא שהמועד שנקבע חלף מבלי שהשגריר עזב. שר החוץ הישראלי גדעון סער מיהר לתקוף בחריפות, וכתב כי השגריר "שותה את הקפה שלו בביירות". סער הוסיף כי שרי חיזבאללה ממשיכים לכהן בממשלת לבנון וטען כי מדובר ב"מדינה וירטואלית שכבושה למעשה על ידי איראן". הוא גם ציין כי מאז 2 במרץ נורו משטח לבנון לעבר ישראל כ-5,000 טילים, רקטות וכטב"מים — בניגוד להסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 — חלקם הגדול מדרום לנהר הליטני, אזור שצבא לבנון הכריז עליו בינואר כי הוא נתון ב"שליטה מבצעית" שלו.
מבחינה פנימית, ההחלטה עוררה מיד עימות: יו"ר הפרלמנט נביה ברי הבהיר כי גירוש השגריר אינו מקובל עליו, וחיזבאללה ותנועת אמל הפעילו לחץ פוליטי כבד. הפרלמנט הלבנוני נכנס לדיון מעמיק על עצם המהלך — ביטוי לכך שהמדינה מנהלת דיון פוליטי גלוי על עתידה ועל מידת אחיזתה בריבונותה.
הפער שנחשף — בין הכרזה מדינית חריפה לבין הקושי ביישומה — ממחיש בבהירות את גודל האתגר: מוסדות שלטון לגיטימיים מצד אחד, ומנגנוני כוח מקבילים מצד שני, המסוגלים לרסן את ביצוען של החלטות רשמיות. ישראל רואה בכך עדות לחולשה מבנית; אחרים עשויים לראות בכך תחנה בולטת — אם כי כואבת — במסע ממושך של מדינה השואפת להשיב לעצמה את מלוא שליטתה הריבונית.
הצעד שנקטה בביירות לא הושלם — אך עצם נקיטתו מסמן שינוי בשיח ובנכונות להתעמת, ומהווה נקודת ייחוס שלבנון תידרש להמשיך ולהתמודד איתה.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של גורמי סייבר איראנים לפגוע בתשתיות ישראליות, מערכות ההגנה מוכיחות חוסן יוצא דופן — ועד כה לא נרשמה חדירה למערכות הליבה הקריטיות.
מערכת המשפט הישראלית הוכיחה את יכולתה להגן על נשים שנפגעו מדמות סמכות דתית — בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את הרב משה יזדי בארבעה מתוך תשעה אישומים, תוך שמירה מלאה על פרטיות הנפגעות.
סיעת יש עתיד פנתה ליועצת המשפטית לממשלה ולמשפטנית לכנסת בדרישה לאכוף את פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית העברת כספי תקציב לחינוך החרדי — ומוכיחה כי מערכת האיזונים והבלמים פועלת גם בעתות לחץ.
השב"כ והמשטרה הישראלית פעלו בהצלחה לאיתור וסיכול ניסיון מודיעין איראני — פרי חקירה מעמיקה שהובילה להגשת כתב אישום נגד חשוד שגויס לפעול נגד מדינת ישראל.