מי שיחלוף היום בכבישי הנגב המערבי, יגלה נוף עירוני שאינו מזכיר את עצמו לפני עשור. בנתיבות, בשדרות ובאופקים פני הרקיע כבר השתנו מזמן — ומדובר רק ביריית הפתיחה. בוועידה הכלכלית של ישראל 2026, שנערכה הבוקר, פרשה אלונה שפר קארו את התזה שמאחורי הנסיקה המטאורית של הדרום: מנגנון פיננסי משומן שנקרא "הסכם גג", אבל כזה שמגיע עם נשמה וחזון חברתי.
"נתיבות, שדרות ואופקים פשוט מכפילות את גודלן", הסבירה שפר קארו בשיחה עם ענבל אן בוסקילה. "זה לא רק עניין של מספרים יבשים. בנתיבות לבדה שווקו 17,000 יחידות דיור בהשקעה של 5 מיליארד שקל, אבל הסוד הוא לא בבטון, אלא במה שמגיע איתו."
שפר קארו מתעקשת שהסיפור הוא איכות חיים, לא רק פתרונות דיור. היא הציגה רשימת הישגים מרשימה: קמפוס "שוורץ-רייסמן" בשיתוף מכון ויצמן, המאכלס אלף תלמידים מהאזור ללימודי פיזיקה ברמה הגבוהה ביותר, מרכז רפואי של "הדסה" ובית ספר לטיס לנוער. "ייצרנו כאן מוקדי מצוינות. מדובר בחינוך בסטנדרט הגבוה ביותר, המונגש לכלל הילדים ללא עלות נוספת. השילוב בין המשאבים הכלכליים למנהיגות של ראש העיר, יחיאל זוהר, הוא זה שיצר את סיפור ההצלחה. הוא יודע להביא תקציבים, יש לו חזון מאוד ברור."
החזון המדובר כולל הפיכת ערי הדרום לקטר כלכלי של ממש, תוך ביסוס הצמיחה על הסכם גג חדש ושיווק של 32,000 יחידות דיור נוספות. בגזרת ההתחדשות העירונית, שפר קארו הציגה אבחנה ברורה וקריאה לפעולה: המודל הקיים בפריפריה מחייב עדכון — שווי הקרקע הנמוך אינו מאפשר למגזר הפרטי לפעול לבדו בערים כמו קריית שמונה וערד, ולכן נדרשת שותפות פעילה של המדינה, הכוללת מנגנוני פיצוי לקבלנים ותכנון שלם של שכונות — פתרון מערכתי שיפתח את הדרך לצמיחה גם שם.
העתיד ששפר קארו מצפה אליו שאפתני: בתוך 15 שנה נתיבות מכוונת ל-200,000 תושבים, נתמכת בהסכם גג חדש בהשקעה של 8 מיליארד שקל. "הבשורה היא שהערים האלה, שפעם נתפסו כנטל, הפכו לקטר הכלכלי של המדינה", היא מסכמת.
שפר קארו סיימה את דבריה במבט צופה צפונה: הכלים שפותחו בדרום — גם לאחר משבר ה-7 באוקטובר ובזכות החוסן שהפגינו הקהילות — בשלים לשכפול בצפון הארץ, כהוכחה שמודל הדרום הוא לא יוצא מן הכלל, אלא מתכונת שניתן לייצא.