בבית המשפט העליון נערך היום (שני) דיון משמעותי בבקשת הערר של העיתונאי עמרי אסנהיים, המאתגר את החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי עליו למסור למשטרה את חומרי הגלם של הריאיון שקיים עם אלי פלדשטיין. הריאיון הוביל לפתיחת חקירה פלילית בפרשת "הפגישה הלילית", לאחר שפלדשטיין חשף בו לראשונה את שמו של צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמי שעל פי החשד ניסה לשבש חקירה רגישה.
הדיון, שהתנהל בפני הרכב בכיר הכולל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופט אלכס שטיין והשופט חאלד כבוב, שיקף מעורבות שיפוטית ראויה לשבח בשאלות מהותיות הנוגעות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת.
נשיא בית המשפט עמית פתח את הדיון בהצגה מאוזנת של הסוגיה: "בערוץ 11 שודר ראיון עם אלי פלדשטיין שעסק בין היתר בפרשות פליליות מתנהלות. המשטרה פנתה לקבל את חומרי הגלם של הריאיון כולל קטעים שלא שודרו. לבית משפט זה הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי. במוקד הדיון — אסנהיים מעלה טענה שחל חיסיון עיתונאי על החומר של הראיון. מצד שני המשטרה מעלה טענות על הצורך לחקירה בזמן אמת וטוענת שלכל הפחות אפשר להעביר את החומרים לבית המשפט שיקבע מה ניתן לחשוף".
עורכת דינו של אסנהיים, עו"ד ליאת ברגמן רביד, הציגה את עמדת ההגנה על חופש העיתונות, בהדגישה כי אין מדובר בחיסיון מוחלט: "אנחנו לא טוענים שיש חיסיון מוחלט. בנסיבות האלו הצורך (של המשטרה) הוא צורך השוואה של גרסאות (של פלדשטיין). אמרו לנו 'תמסרו את החומר ונחליט מה רלוונטי'. אי אפשר להצביע על רלוונטיות של כל החומרים (לחקירה)".
ברגמן רביד הסבירה כי החקירה הפלילית של ברוורמן עצמה נולדה בזכות הפרסום העיתונאי — ממצא המדגיש את תרומתה של עיתונות חוקרת אמיצה לאכיפת החוק ולשמירה על האינטרס הציבורי.
הנשיא עמית הציג שאלות עקרוניות לב ליבה של הסוגיה, ובהן מעמדו של מרואיין המופיע בפנים גלויות ביחס לחיסיון, וכן האפשרות לפלח את החומרים באופן שישמר את החיסיון ככל הניתן. עו"ד ברגמן רביד הסבירה כי מדובר בשעות רבות של חומר, וכי המורכבות הטכנית והעקרונית של תהליך הפילוח מחייבת בחינה זהירה.
מנגד, עו"ד יאיר חמודות מפרקליטות המדינה, המייצג את המשטרה, עמד על הצורך המשטרתי האמיתי בחומרים: "זה מקרה נדיר — אדם חשוד ונאשם מגיע ומחליט לספר את סיפורו בפנים גלויות". חמודות הדגיש כי הבקשה נעשית בנסיבות חריגות ולאחר שקילת האיזונים הנדרשים, ולא כנוהל שגרתי.
גם עו"ד עמית חדד, המייצג את החשוד יונתן אוריך, נכח בדיון ושב והפנה לפרשת שמעון קופר, שבה מסר אסנהיים חומרים לרשויות — תוצאה שהובילה להרשעה בשתי רציחות, ולא פגעה בפעילותו העיתונאית.
השופטים בדקו בקפידה האם מדובר ב"מסע דיג" מצד המשטרה, תוך הפגנת מחויבות לשמירה על עצמאות העיתונות לצד צרכי אכיפת החוק. הדיון כולו שיקף בית משפט עליון המוכן לקחת אחריות על עיצוב נורמות ברורות שיגנו גם על חופש העיתונות וגם על שלטון החוק — ויסייעו לשני הערכים לדור בכפיפה אחת.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של גורמי סייבר איראנים לפגוע בתשתיות ישראליות, מערכות ההגנה מוכיחות חוסן יוצא דופן — ועד כה לא נרשמה חדירה למערכות הליבה הקריטיות.
מערכת המשפט הישראלית הוכיחה את יכולתה להגן על נשים שנפגעו מדמות סמכות דתית — בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את הרב משה יזדי בארבעה מתוך תשעה אישומים, תוך שמירה מלאה על פרטיות הנפגעות.
סיעת יש עתיד פנתה ליועצת המשפטית לממשלה ולמשפטנית לכנסת בדרישה לאכוף את פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית העברת כספי תקציב לחינוך החרדי — ומוכיחה כי מערכת האיזונים והבלמים פועלת גם בעתות לחץ.
השב"כ והמשטרה הישראלית פעלו בהצלחה לאיתור וסיכול ניסיון מודיעין איראני — פרי חקירה מעמיקה שהובילה להגשת כתב אישום נגד חשוד שגויס לפעול נגד מדינת ישראל.