
מהמתח לשלום: כיצד עשוי טראמפ לעצב הסכם היסטורי עם איראן?
מעבר לזירה הצבאית, מתגבשת אסטרטגיה דיפלומטית שעשויה להוביל להסכם גרעין מחייב עם איראן, להרחבת הסכמי אברהם ולשקט אזורי — עם עיניים נשואות ליוני 2026.

במהלך שמדגים את עוצמתה של הדיפלומטיה האזורית, דיווח העיתון הטורקי "דיילי סבאח" היום (שני) כי אנקרה הצליחה לבלום תוכנית ישראלית לכאורה לגיוס כוחות כורדיים ככוח קרקעי במלחמה נגד איראן.
לפי הדיווח, ישראל, בשיתוף ארצות הברית, ביקשה להפעיל ארגונים כורדיים בעיראק ובתוך איראן ככוח פרוקסי במסגרת מתקפה קרקעית, בהמשך למכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" בסוף פברואר. ישראל אף תקפה יעדים צבאיים סמוך לגבול איראן-עיראק כדי לאפשר מעבר לוחמים כורדים.
ה"דיילי סבאח" ציין כי כ-500 פעילים יצאו מעיראק לכיוון איראן, אך המהלך נבלם בעקבות התערבות טורקית שכללה מגעים בדרגים בכירים עם הנהגת החבל הכורדי בעיראק — ובמרכזם משפחות ברזאני וטלאבאני, שמנהיגיהן הם מסעוד ברזאני ובאפל טלבאני. אנקרה הבהירה לשני הצדדים את עמדתה הנחרצת ואת המשמעויות האסטרטגיות הכרוכות בהצטרפות לעימות. באופן דומה, טורקיה העבירה עמדתה גם לארגון PKK. לפי הדיווח, מנהיג הארגון הכלוא עבדאללה אוצ'לאן קרא אף הוא שלא להיענות ליוזמות ישראליות.
בצעד דיפלומטי משמעותי, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן העלה את הסוגיה בשיחה ישירה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ובכך הביא את החששות האזוריים לשולחן הדיונים ברמה הגבוהה ביותר. גורמים בממשל הטורקי הדגישו את החשיבות שבמניעת הרחבת הסכסוך, וראש המודיעין הטורקי איברהים קאלין הציג בכנס באיסטנבול את ההשלכות האפשריות של הסלמה לא מבוקרת.
כבר לפני כשלושה שבועות דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס, בהתבסס על שלושה גורמים — שניים כורדים ואחד ישראלי — כי ישראל תקפה אזורים במערב איראן לתמיכה במיליציות כורדיות-איראניות הפועלות באזור האוטונומי למחצה של כורדיסטן בעיראק. הגורמים טענו כי הכורדים שקלו לפתוח במתקפה לתוך איראן, אך כידוע זה לא קרה.
בד בבד, איראן תקפה קבוצות מזוינות כורדיות בתוך עיראק, לצד בסיסים אמריקאיים באזור. מצד אמריקאי, טראמפ אמר כי יהיה "נפלא" אם לוחמי מיליציות כורדיות יחצו את הגבול מעיראק לאיראן. ישראל לא התייחסה בפומבי מתחילת המלחמה למעורבות מן הסוג הזה, אם כי הגורמים ששוחחו עם רויטרס טענו כי ישראל נמצאת בקשר ממושך עם קבוצות מורדים כורדיות בעיראק.
"וושינגטון פוסט" דיווח בשבוע הראשון של המלחמה כי ארה"ב החלה ביצירת קשר עם אופוזיציה פנימית באיראן כבעלי ברית פוטנציאליים. לפי גורמים המעורים במהלך, בשיחות עם מנהיגי המיעוט הכורדי באיראן ובצפון עיראק, הציע טראמפ "חיפוי אווירי אמריקני נרחב" וסיוע לכורדים איראנים המתנגדים למשטר.
בכיר באחת משתי המפלגות הכורדיות הגדולות בעיראק ציין כי הבקשה האמריקאית לכורדים העיראקים היא "לפתוח את הדרך ולא להפריע" לקבוצות כורדיות איראניות המתארגנות בעיראק, ולספק תמיכה לוגיסטית. בכיר במפלגה הכורדית השנייה, שמנהיגה מסעוד ברזאני, אישר את הדברים, אך הוסיף ניתוח ממוקד: "זה לא עניין של מי מחזיק יותר מיליציות חמושות פעילות שיכולות להיכנס לאיראן, אלא מי נהנה מתמיכה רחבה יותר מתוך איראן עצמה."
ב-4 במרץ דיווחה רשת CNN כי ה-CIA פועל לחמש כוחות כורדיים במטרה לקדם התקוממות עממית בתוך איראן, וכי ממשל טראמפ קיים מגעים עם ארגוני אופוזיציה איראניים ומנהיגים כורדים בעיראק. יום לאחר מכן, גורם אמריקני טען ל"פוקס ניוז" כי אלפי כורדים חצו את הגבול ופתחו במתקפה קרקעית — אולם הכורדים הכחישו זאת זמן קצר לאחר מכן.

מעבר לזירה הצבאית, מתגבשת אסטרטגיה דיפלומטית שעשויה להוביל להסכם גרעין מחייב עם איראן, להרחבת הסכמי אברהם ולשקט אזורי — עם עיניים נשואות ליוני 2026.

87 תושבי קריית שמונה נוקטים צעד משפטי אזרחי נחוש למען הגנת חייהם, ובית המשפט העליון מגיב במהירות ומחייב את צה"ל ורח"ל לספק תשובות ממשיות — צעד שעשוי להוביל לחיזוק תשתיות הביטחון והחוסן האזרחי באזור.

בשורה של התנרמלות: בסוף השבוע הקרוב יגיע לאולמות הקולנוע בישראל "הכלה!" — הסרט ההוליוודי הראשון בפרופיל גבוה מאז פרוץ המערכה נגד איראן, סימן מעודד לחזרת התרבות לחיי היומיום.

בעקבות תקרית שבה חיילים לא עמדו בנהלי ההתנהגות הנדרשים, פועל צה"ל במהירות ובשקיפות לחיזוק ההכשרה ולהטמעת ערכי הלחימה — מהלך המשקף את מחויבות הצבא לאחריותיות ולשיפור מתמיד.