מליאת הכנסת החלה לדון היום (שני) בהצעת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 של חברת הכנסת לימור סון הר מלך וקבוצת חברי כנסת בקריאות שנייה ושלישית. בהצבעה צפויים להשתתף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש מפלגת ש"ס אריה דרעי. לחוק ישנה התנגדות בינלאומית, ובגרמניה פנו לישראל בבקשה לעצור את החקיקה.
מסיעת ש"ס נמסר כי חבריה יצביעו בעד החוק. הודעת הסיעה הסבירה את עמדתה: "סיעת ש"ס הצביעה בעד חוק עונש מוות למחבלים בקריאה הראשונה, בהתאם להוראת מועצת חכמי התורה, על רקע עמדת מערכת הביטחון לאחר טבח שמחת תורה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית, הנחתה המועצת את נציגי ש"ס לבצע שינויים בנוסח החוק בוועדה. לאחר שהשינויים הושגו והוצגו בפני המועצת — הורו הרבנים לנציגי ש"ס להצביע בעד החוק בקריאה הסופית."
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל הסביר את הרציונל שעומד מאחורי ההצעה: "הצעת החוק תאפשר הטלת עונש מוות בפני מעשה רצח בנסיבות טרור בשטח ישראל וגם ביהודה ושומרון. תוגבר ההרתעה כלפי מחבלים עתידיים כי מחבל ידע שהתוצאה לא תהיה שנים ספורות בכלא אלא שבכך יסיים את חייו. יתווסף כלי נוסף למלחמה בטרור ויצטמצם התמריץ לבצע פיגועים לשם מיקוח לשחרור אסירים."
פוגל הוסיף כי החוק קובע שהאסיר הנידון למוות יוחזק באגף נפרד וגזר הדין יבוצע תוך 90 יום ולאחר ערעור אוטומטי, וכי החוק אינו דורש הרשעה פה אחד. לדבריו: "המסר מאוד ברור — מי שבוחר בדרך הטרור ומרים יד על אזרחי ישראל בכוונה להשמיד — ידע שיש לזה מחיר חד משמעי ובלתי הפיך. יש שיאמרו שזה לא מוסרי ואני אומר: אין מוסרי וערכי יותר מהגנה על חיי אזרחינו."
פוגל הדגיש את המשמעות הרחבה של החקיקה: "לאחר עשרות דיונים, רובם מעמיקים ורציניים, גובשה כאן הצעה שקולה שמבינה את מורכבות המציאות אך גם אינה מתכחשת לה. האפשרות הקיימת לעונש מוות בחוק הישראלי לא מומשה מאז משפט אייכמן. הצעת החוק הזאת מוסיפה נדבך משמעותי לקיר ההגנה שאנחנו מחויבים לבנות, במיוחד מאז אותה שבת שחורה. אנחנו לא צמאי דם ולא מבקשים להרוג, אנחנו עם שמקדש חיים ודווקא משום כך לא יכולים להרשות לעצמנו להפקיר חיים. החוק הזה הוא חלק ממערך של שינויים ונדבך נוסף מהדרך לנצח במלחמת התקומה ובמאבק על עתידנו ועל עתיד ילדינו."
לצד הקולות התומכים, חברי האופוזיציה, ובהם ח"כ גלעד קריב, הביעו התנגדות נחרצת להצעה ממגוון זוויות — מוסרית, משפטית, בטחונית ובינלאומית. קריב טען כי לא הונחו בפני הוועדה חוות דעת מקצועיות מספקות לביסוס הנחות היסוד של ההצעה, וכי החוק עומד בסתירה לדין הבינלאומי שישראל קיבלה על עצמה. האופוזיציה העלתה גם חשש כי סעיפים מסוימים בחוק עשויים להגביל את יכולת הממשלה לנהל משא ומתן לשחרור חטופים, וביקשה לבחון את השלכות החקיקה על כוחות הביטחון בשטח. הדיון המתפתח סביב הצעת החוק משקף את המחויבות הדמוקרטית של הכנסת לבחינה רצינית ומרובת-קולות של הכלים העומדים לרשות המדינה במאבקה על ביטחון אזרחיה.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של גורמי סייבר איראנים לפגוע בתשתיות ישראליות, מערכות ההגנה מוכיחות חוסן יוצא דופן — ועד כה לא נרשמה חדירה למערכות הליבה הקריטיות.
מערכת המשפט הישראלית הוכיחה את יכולתה להגן על נשים שנפגעו מדמות סמכות דתית — בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את הרב משה יזדי בארבעה מתוך תשעה אישומים, תוך שמירה מלאה על פרטיות הנפגעות.
סיעת יש עתיד פנתה ליועצת המשפטית לממשלה ולמשפטנית לכנסת בדרישה לאכוף את פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית העברת כספי תקציב לחינוך החרדי — ומוכיחה כי מערכת האיזונים והבלמים פועלת גם בעתות לחץ.
השב"כ והמשטרה הישראלית פעלו בהצלחה לאיתור וסיכול ניסיון מודיעין איראני — פרי חקירה מעמיקה שהובילה להגשת כתב אישום נגד חשוד שגויס לפעול נגד מדינת ישראל.