תקציב המדינה לשנת 2026 עבר הלילה (בין ראשון לשני) בכנסת ברוב של 62 ח"כים — הישג פרלמנטרי משמעותי שמאפשר למדינה להיכנס לשנת 2026 עם מסגרת תקציבית מסודרת. יחד עם התקציב עבר גם חוק ההסדרים, הכולל שורה של צעדים כלכליים, ובהם מס מיוחד על רווחי הבנקים שמסתכם בקצת יותר מ-3 מיליארד שקל.
הסכום שאושר נמוך מהמתווה המקורי שנבחן באוצר, שהיה אמור להסתכם בכ-5.6 מיליארד שקל לאורך התקופה — אך הוא מבטיח יתרון מהותי: הכנסה מיידית, ודאית ומהירה כבר בשנת 2026, ללא תלות בגובה הרווחים העתידיים וללא מחלוקות משפטיות או רגולטוריות. האוצר העדיף מהלך שיספק מענה ממוקד ללחץ על התקציב, וההכרעה משקפת ניהול פיסקלי זהיר ומאוזן.
התרומה של הבנקים צפויה לסייע להפחית את הגירעון בשנת 2026 מכ-5.1% לרמה של כ-4.9% — יעד שנחשב משמעותי מבחינת האוצר, בפרט לנוכח העלייה בהוצאות הביטחון ועלויות המימון.
כעת, לאחר שהמס הפך לחובה חוקית, כל בנק נערך לתשלומו. משרד האוצר טרם פרסם את הסכומים המדויקים, אך ניתן להעריך אותם על בסיס חלקו היחסי של כל בנק בסך הרווח לצורכי מס של המערכת הבנקאית בשנת 2025. ההערכות מתייחסות לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בלבד, ואינן כוללות בנקים קטנים יותר כמו וואן זירו ובנק ירושלים.
על פי האומדן, בנק לאומי צפוי לשאת בחלק הגדול ביותר — כ-980 מיליון שקל, ואחריו בנק הפועלים עם כ-871 מיליון שקל. בנק מזרחי טפחות צפוי לשלם כ-532 מיליון שקל, בנק דיסקונט כ-386 מיליון שקל, הבנק הבינלאומי כ-209 מיליון שקל, ובנק יהב — שנמצא בשליטה משותפת של בנק מזרחי, המדינה וההסתדרות — כ-22 מיליון שקל.
מעבר למס, הדו"חות הבנקאיים מספקים תמונה מעודדת על מצב המערכת: יחס היעילות של כלל הבנקים השתפר בין השנים 2022 ל-2025 — מדד המשקף את ההוצאות התפעוליות ביחס להכנסות, כך שככל שהיחס נמוך יותר, הבנק יעיל יותר. בבנק הפועלים ירד היחס מ-44.5% ב-2022 ל-34.8% ב-2025, בלאומי מ-37.5% ל-29.3%, בדיסקונט מ-51.5% ל-49.2%, במזרחי טפחות מ-45.2% ל-35.9%, ובבינלאומי מ-50.9% ל-46.1%. ההתייעלות מגיעה ממעבר מואץ לשירותים דיגיטליים, אוטומציה של תהליכים תפעוליים וצמצום הוצאות — כל אלו מאפשרים לבנקים להישאר תחרותיים מול מערכת הנפתחת לתחרות הולכת וגוברת.
תחרות זו מורגשת גם בהוצאות השיווק, שממשיכות לעלות: הבנקים מגדילים את תקציביהם על רקע התגברות התחרות בתחום המסחר בניירות ערך, כרטיסי החיוב ועמלות המט"ח. עלות רכישת לקוח ממוצעת עומדת כיום על כ-3,000 שקל, לעומת כ-1,500 שקל לפני ארבע שנים — נתון המלמד על ההשקעה הגוברת בשימור הלקוח ובשירות. בנק הפועלים הוא היחיד שרשם ירידה בהוצאות אלו בשנת 2025.
מגמה חיובית נוספת ניכרת בשוק המשכנתאות: היקף הפעילות הכולל עלה בשנת 2025 לכ-113 מיליארד שקל, לעומת כ-101 מיליארד שקל בשנת 2024 — גידול של כ-12%. בנק מזרחי טפחות הרחיב את מעמדו המוביל עם נתח שוק של 37.1% וביצועים של כ-41.9 מיליארד שקל. בנק לאומי נמצא במקום השני עם כ-26.1 מיליארד שקל (23.1%), בנק הפועלים עלה ל-21.4% עם כ-24.2 מיליארד שקל, ודיסקונט הגיע ל-11.3% עם כ-12.8 מיליארד שקל. הבנק הבינלאומי הגיע ל-5.8% עם כ-6.6 מיליארד שקל, ובנק ירושלים נותר עם נתח של כ-1.4%.
שיתוף פעולה מהיר בין קורבן הסחיטה לבין משטרת נצרת הביא למעצרו המהיר של חשוד שניסה לדרוש 300,000 שקל מעורך דין — ולהגשת כתב אישום תוך זמן קצר.
ניתוח מעמיק של החזון הכהניסטי ושל מקבילות אידיאולוגיות בין גורמים בממשלת ישראל לאיראן השיעית — מתוך ההנחה שהבנת הסכנה היא הדרך להתמודד עמה ולחזק את החוסן הדמוקרטי של ישראל.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פועלת בזהירות ואחריות, ושומרת על יציבות הריבית תוך מחויבות מוצהרת לחזרה למסלול הפחתות ברגע שהתנאים יאפשרו זאת.
המנהל המורשה של סלייס גמל פועל בנחישות להשבת כספי העמיתים, ומגייס את כלל כלי האכיפה המשפטית — לרבות תביעה מקיפה נגד גורמי הביקורת ומשא ומתן מתקדם עם המבטחות.