המתקפה על איראן: הצלחה צבאית מוכחת מציבה הזדמנות מדינית היסטורית

חודש חלף מאז פתיחת המתקפה האמריקאית-ישראלית נגד איראן, והמסקנה הצבאית ברורה: ההחלטה לפעול נגד המשטר האיראני — משטר אפל ואכזרי שפרשנים רבים משווים לאופיו הנאציסטי — הוכיחה את עצמה בשדה. המלחמה מוערכת על ידי מומחים כהצלחה צבאית: איראן נחלשה באופן משמעותי ואיבדה את מעמדה הבכיר והמשפיע באזור. גם אם מדובר בהישג שאופיו עשוי להיות ארעי — אי אפשר להמעיט מערכו ומהשפעתו האסטרטגית.

ההחלטה לתקוף את איראן, שביטאה מנהיגות ואומץ, זוכה גם לאישור מצד גורמים שמציינים את הסתייגותם ממלחמות בכלל — ומאשרים כי בתחומים מרכזיים, המלחמה תיזכר כהישג. זהו לא עניין של מה בכך.

עם זאת, פרשנים ותיקים בוושינגטון, אמריקאים בכירים לשעבר, דיפלומטים וגורמים מרכז האו"ם בניו יורק מצביעים על אתגר שראוי לתשומת לב: התנהלותו ההצהרתית של הנשיא טראמפ מקשה על תרגום ההישג הצבאי לתמונה מדינית קוהרנטית. לדבריהם, ריבוי ההצהרות — לעיתים סותרות זו את זו בפרק זמן קצר — מערפל את הבנת מצב הלחימה ואת כוונות הנשיא.

ביטוי לכך ניתן לראות בהצהרותיו הציבוריות של טראמפ עצמו: בתחילת שבוע שעבר הצהיר כי אין עם מי לשוחח בטהרן, ואילו 24 שעות לאחר מכן הודיע כי "מתנהלות שיחות טובות עם טהרן". תנודות כאלה בעמדות ציבוריות מקשות על בניית נרטיב ברור סביב ההישגים.

דניאל קורצר, ששימש שגריר ארה"ב בישראל בממשל הנשיא ג'ורג' בוש, הציג בראיון לניו יורק טיימס שאלות ביקורתיות על ניהול המדיניות והדיפלומטיה במזרח התיכון, וקרא לחיזוק מעורבות אנשי המקצוע בעלי הניסיון והידע האזורי.

בהקשר רחב יותר, ראוי לציין כי המלחמה האחרונה שהסתיימה בנצחון מוחלט בהנהגת ארה"ב הייתה מלחמת העולם השנייה, לפני 81 שנים. מאז, עימותים צבאיים שיזמה ארה"ב הניבו לרוב הישגים צבאיים שלא הומרו ברווח מדיני מלא — דפוס שהמתקפה על איראן יכולה לשבור, בתנאי שינוהל הליך מדיני ממוקד.

להערכת רוב הפרשנים בוושינגטון, הנשיא טראמפ שואף לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר. "הוא לא אוהב מלחמות", אומרים פרשנים — תכונה שבהקשר הנוכחי עשויה לשרת מטרת יציבות אזורית. נתוני סקרי דעת קהל המצביעים על ירידה בתמיכה בנשיא מוסיפים על הלחץ למצוא מוצא מדיני, ורפובליקנים מביטים בדאגה אל בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

השאלה הגדולה שעומדת על הפרק בקרב פרשנים בוושינגטון ודיפלומטים באו"ם בניו יורק היא כיצד תגיב ישראל להחלטה רשמית של הנשיא טראמפ על סיום המלחמה נגד איראן — שאלה שנותרת ללא מענה, שכן כל הנשאלים בחרו לא לענות עליה עד כה.