שחקן, לוחם, קפטן: מנשה זלקה — הדמות שהדהדה בעולם

"הלם בעולם הכדורגל" — זו בערך הכותרת הנפוצה ביותר באתרים הרבים שסיקרו את סיפורו של מנשה זלקה החל מיום ראשון. הסיפור התעורר לאחר פרסום סרטון שבו נראה שחקן הפועל חדרה, המשרת במילואים, משגר מטול רימון לעבר יעד של חיזבאללה בלבנון. הסרטון הופץ תחילה על ידי סוזן שלאבי, סגנית יו"ר לכדורגל הפלסטינית, בחשבון ה-X שלה, ובשלב מסוים הגיע לידיה של ליילה חאמד — מרוקאית-ספרדיה המגדירה את עצמה עיתונאית ספורט עצמאית עם כ-78 אלף עוקבים — אשר הרחיבה את הפצתו.

כשמדברים על זלקה, כדאי להתעכב על ההיסטוריה שמאחורי הסיפור, שכן אין זה ה"מפגש" הראשון של שמו עם מערכות מידע מרשת. בחודש יולי הפיץ ארגון השמאל הרדיקלי "אנטיפה" טענות כזב לפיהן זלקה נפל בקרב ברצועת עזה. תמונתו לצד ציוצים המבשרים על מותו התפשטו ברשתות החברתיות — אך זלקה בחר להגיב בעצמו, והעלה תמונה שלו במדי צה"ל, המוכיחה חד-משמעית כי הוא חי ובריא. קפטן הפועל חדרה, המשרת בגזרה הצפונית מאז תחילת המלחמה, לא הסתיר את זהותו ולא נסוג — אלא יצא בשקיפות מול הציבור.

חאמד, הפעילה האנטי-ישראלית הידועה הפועלת מאירופה, כתבה בעקבות כך פוסטים בנושא זלקה ופיפ"א, ופרסמה טור באתר newarab תחת הכותרת: "פיפ"א, תעשו את ישראל או שתפסיקו לקרוא לכדורגל 'המשחק היפה'". מרבית פרסומיה עוסקים בקריאה להשעיית ישראל מפיפ"א.

בסופו של דבר, מהפצת התכנים ברשת X של חאמד, הדרך לכלי תקשורת מבוססים הייתה קצרה. ב"אל ג'זירה" הרחיבו על הסרטון ועל שירותו של זלקה בצה"ל כחייל מילואים, ומשם הסיפור המשיך לכלי תקשורת ברחבי העולם — וזלקה, שממשיך לשרת ולשחק, נותר בכל אלה הדמות המרכזית: שחקן שאינו מתנצל על זהותו ומשרת את ארצו בגאווה.